משל הרופא ועובד האדמה
לפי התפיסה הדתית, האל ברא את האדם. האם נכון להתערב במעשה האל ולרפא את הזולת?
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהָיָה עִמָּהֶם
אָדָם אֶחָד. פָּגַשׁ אוֹתָם אָדָם חוֹלֶה,
אָמַר לָהֶם: אִמְרוּ לִי, בְּמָה אֶתְרַפֵּא?
אָמְרוּ לוֹ: קַח לְךָ כָּךְ וְכָךְ עַד שֶׁתִּתְרַפֵּא.
אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם: וּמִי גָּרַם לוֹ לִהְיוֹת חוֹלֶה?
אָמְרוּ לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אָמַר לָהֶם; וְלָמָּה אַתֶּם מִתְעָרְבִים בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם – הוּא הִכָּה וְאַתֶּם מְרַפְּאִים?!
אָמְרוּ לוֹ: מָה מְלַאכְתְּךָ?
אָמַר לָהֶם: עוֹבֵד אֲדָמָה אֲנִי.
אָמְרוּ לוֹ: מִי בָּרָא אֶת הַכֶּרֶם? אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ – הוּא בָּרָא אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת
הַכֶּרֶם וְאַתָּה מְעַבֵּד אוֹתָם?
אָמַר לָהֶם: אִם לֹא אֵצֵא וְאֶחֱרֹשׁ וַאֲכַסֵּחַ וַאֲזַבֵּל – לֹא יִצְמַח בּוֹ דָּבָר.
אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהָעֵץ, אִם לֹא נְזַבֵּל אוֹתוֹ – לֹא יִגְדַּל, וְאִם יִגְדַּל וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם
הוּא מֵת, כָּךְ הָאָדָם –
הַגּוּף הוּא הָעֵץ
הַזֶּבֶל [שֶׁנּוֹתְנִים לָעֵץ] הוּא הַתְּרוּפָה,
אִישׁ הָאֲדָמָה הוּא הָרוֹפֵא!
על פי מדרש שמואל, מהדורת בובר, פרשה ד
פירושי מילים
לכסח – לקצץ ענפים
לזבל – לפזר דשן שמעשיר את האדמה


באגדה שלפניכם האדם שהולך עם החכמים מערער את ניסיונותיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא לטפל בחולה, בטענה שהם מתערבים בתחום לא-להם, שכן האל שהכה אותו בחולי הוא שצריך לרפאו. מפני שהמקשה הוא איכר, החכמים משיבים לו במושגים מעולם החקלאות ומשווים את גוף האדם לעבודת האדמה: כפי שעובד אדמה אינו יושב ללא מעש ומצפה שהאדמה שאלוהים ברא תניב את פירותיה אלא חורש, מכסח, מזבל וכן הלאה, כך גוף האדם דורש מהאדם לטפל בו.
אמנם מעטים מאתנו היו טוענים שאין להתערב כלל בריפוי הגוף, אך עד היום קיימות תפיסות שונות באשר למידת ההתערבות הנכונה של האדם בטיפול בגופו, כלומר כמה עלינו לפעול כדי לשנות (כדי לשפר) את הגוף. כמה דוגמאות לזירות ויכוח במידות שונות של התערבות: חיסונים, השתלות שתל קוכליארי לילדים כבדי שמיעה או חירשים, טשטוש תופעות הזִקנה, ניתוחים פלסטיים לצרכים אסתטיים, ניתוחים לשינוי מגדרי ועוד.
מעניין שבמדרש החולה פונה לחכמים ומבקש מהם טיפול, והדבר מעיד על הסמכות הרבה שהייתה להם – אנשים ראו בחכמים מומחים לא רק בתורה אלא בכל תחומי החיים. הסיבה היא שהרפואה בזמנם לא הייתה מבוססת על המדע, ומי שלמדו הרבה או היו בעלי ניסיון חיים נחשבו גם מומחים ברפואה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- בקשו מהתלמידים לרשום לעצמם בזמן קצוב פעולות רבות ככל האפשר שרופאים עושים כדי לשפר את חיי המטופלים שלהם. עברו על התשובות ביחד.
- קראו עם התלמידים את האגדה.
מדברים
- מה ביקש האדם החולה מהחכמים, ומה הייתה תשובתם?
- כיצד הגיב לדברי החכמים האדם שהתלווה אליהם? הסבירו את טענתו במילים שלכם.
- החכמים נעזרו בדימוי מעולם החקלאות כדי להסביר את גישתם. מהו הדימוי? מה מסמלים רכיביו (העץ, הזבל או המים ואיש האדמה)?
- תנו דוגמה מהחיים שלכם להתערבות רפואית שהועילה לכם (או לקרוב משפחה).
- מדברי החכמים אפשר להבין שהם רואים ברופאים מעין שותפים של האל. מה אפשר להסיק מכך על מידת האחריות שמוטלת עליהם? האם לדעתכם אחריות רבה זו מרתיעה או ממריצה אותם? נמקו.
אפשר גם
- אפשר ללמוד את תפילת הרופא. מרבים לייחס את התפילה לרמב"ם, אך כנראה חיבר אותה מרכוס (מרדכי) הרץ, רופא גרמני יהודי ומרצה לפילוסופיה שחי במאה ה-18. נוסח התפילה תלוי על קירות בתי חולים ומרפאות של רופאים, ויש רופאים המקפידים לומר אותה לפני שהם מתחילים בטיפול. התפילה מדברת על כוחו של האל הבורא שמכריע דיני נפשות ומבטאת את השאיפה של הרופא או הרופאה להיטיב עם האדם החולה ולרפאו.


