מתחילים סיפור – עמוס עוז
בקטע זה הסופר עמוס עוז מתאר את ההתלבטות באופן כתיבת התחלת הסיפור. נלמד על כוחה של התחלה של סיפור להשאיר בנו רושם, ובכלל על כוחו של רושם ראשוני – לטוב ולרע.
עמוס עוז מתאר את הקושי להתחיל לכתוב סיפור:
הדף הריק עומד ולא אומר לך במה להתחיל. דף לבן זה בעצם קיר אטום מסויד. בלי דלת ובלי חלון
[…]
נניח שאתה רוצה לספר סיפור על בחורה אחת מנהריה, מתילדה, שנודע לה כי ביוון יש לה בת דוד אשר עד כה לא ידעה על קיומה. נניח שגם בת הדוד שמה מתילדה. ונניח שמתילדה מנהריה מחליטה לנסוע בספטמבר ליוון כדי לפגוש את קרובתה. אבל מה בא בהתחלה? מתילדה קמה בבוקר? מתילדה בסוכנות הנסיעות? מתילדה בילדותה, אז, כשהיד שלה נתפסה במאוורר? מתילדה מגיעה לאתונה, שוכרת חדר במלון של סוכני תוצרת חקלאית ופוגשת במגדל־דבורים ביישן? או אולי להתחיל דווקא בתיאור קורי העכביש במחסן שמתחת למדרגות? מה לכתוב בפרק הראשון? מתילדה נזכרת בעגילים של אמא של סבתא שלה, שגם לה קראו מתילדה?
[…]
מה להכניס לעמוד הראשון? מה צריכה להבטיח הפסקה הראשונה? מה יהיה המשפט הפותח? ״באמצע שביל חיינו תעיתי ביער עד"? ובעצם, מה תהיה המלה הראשונה בספר, הטביעה השחורה הראשונה על פני הדף הלבן?
עמוס עוז, מתחילים סיפור, כתר, ירושלים 1996, עמ' 8


לפניכם שלוש פסקאות. אם קריאת הטקסט במלואו תכביד ותבלבל את הכיתה, ניתן להסתפק בקריאת הפסקה הראשונה והשלישית.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- כתבו על הלוח את המשפט "כל ההתחלות קשות" (מדרש מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, פרשה ב), ושאלו את התלמידים אילו התחלות קשות עולות במחשבתם.
- כעת קראו עם התלמידים על התחלה מסוג אחר: הקריאו את דבריו של הסופר עמוס עוז (את הטקסט כולו או רק את הפסקה הראשונה והשלישית).
- לחלופין אפשר להציע פעילות מדגימה על משפטי פתיחה. התלמידים יתארו לעצמם שהם סיפור. מה היה משפט הפתיחה של הסיפור? כל ילד יאמר משפט פתיחה לסיפור על עצמו. הדגישו שעליהם להימנע מפרטים ביוגרפיים (שם, גיל, מקום מגורים) ולומר ממש משפט פתיחה לסיפור.
מדברים
- עוז אומר ש"דף לבן זה בעצם קיר אטום מסויד. בלי דלת ובלי חלון". מה כוונתו?
- האם אתם מזדהים עם הקושי המוצג בקטע – להחליט איך לפתוח במשהו? (כתיבת סיפור, עבודה לכיתה, בקשת סליחה מחבר ועוד)
- מהי לדעתכם פתיחה טובה לסיפור?
- היזכרו בפתיחה טובה שקראתם וספרו עליה.
- באיזו מידה יש חשיבות לפתיחה של ספר או סרט?
- גם בחיים יש כוח להתחלה של דברים. היזכרו בהתחלה של יום, חוג, קשר עם חבר או חופשה שהשפיעה מאוד על ההמשך.
- מה היתרונות והחסרונות בכך שלרושם הראשון יש כוח רב כל כך? (מה אנחנו מפסידים אם לא נתיידד עם מישהו בשל רושם ראשוני שלילי? האם ייתכן שיש ספר או מפגש שבתחילתו איננו מושך אך בהמשך יקסים אתכם?)
אפשר גם
- אפשר להציג לכיתה חפץ או תמונה שיש להם משמעות ושמעוררים רגש או "מספרים סיפור" (חפץ ישן או יוצא דופן, תמונה של קשר בין אנשים, תמונה מפתיעה וכדומה). בקשו מהתלמידים לכתוב התחלה של סיפור על החפץ או התמונה. התלמידים ישתפו זה את זה בחוויה של כתיבת התחלה של סיפור – האם היה קל? קשה? לאחר מכן בקשו מכמה תלמידים המעוניינים בכך להקריא את מה שכתבו. יחד שוחחו על הרושם שהפתיח יוצר. אילו ציפיות הוא מעורר?
- אפשר לשחק במשחק: תלמיד מתחיל ציור, ותלמיד אחר ימשיך אותו. התלמידים יחליפו תפקידים ואחר כך ישוחחו על התהליך: מה היה לכם קל יותר? להתחיל או להמשיך?
- אפשר לדון בשאלה זו: כיצד לדעתכם מרגישים סופרים מול הדף הלבן בתחילת כתיבת סיפור? התרגשות? קושי? אפשר לחבר לפעילות כל ההתחלות קשות.
- ממשיכים סיפור: אפשר להסתכל במגוון ספרים (לא מוכרים) ולאסוף פתיחות שונות. כל ילד או קבוצה יבחרו באחד הספרים וירשמו את משפט הפתיחה שלו. עליהם לכתוב פסקת המשך בעקבות משפט הפתיחה. אחר כך הם ישוו לפסקת הפתיחה המקורית של הספר.