"מתי כבר יהיה לי גבס"
חולי או פציעה גורמים קושי וכאב, אך לעתים יש בהם גם צדדים מושכים, כפי שמשתקף בשיר.
מָתַי כְּבָר יִהְיֶה לִי גֶּבֶס
אַף פַּעַם עוֹד לא הָיָה לִי גֶּבֶס
כָּזֶה שֶׁמִסְתַּכְּלִים וְאוֹמְרִים: אֵיך זֶה קָרָה?
כָּאַב נוֹרָא?
כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי גֶּבֶס אֲנִי אַרְשֶׁה לְקַשְׁקֵשׁ לִי
רַק לַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לִי.
לֹא לְכָל אֶחָד
כִּי הַגֶּבֶס שֶׁלִּי מְיֻחָד.
הֲכִי טוֹב עַל הָרֶגֶל?
אֶפְשָׁר עַל הַיָּד.
אֲנִי אַסְכִּים אֲפִלּוּ עַל הָאֲגוּדָל,
רַק שֶׁיָּשִׂימוּ לִי מַהֵר
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אֶגְדַּל.
לְרָמִי הָיָה כְּבָר, וְגַּם לְתָמָר.
אֲנִי רָץ, מִשְׁתּוֹבֵב, מְטַפֵּס וְקוֹפֵץ –
שׁוּם דָּבָר.
לאה נאור, אבל אני כזה, פועלים, תל אביב 1993
הדובר בשיר משתוקק לגבס קיבוע לטיפול בשבר, ואף מנסה להיפצע לשם כך. מכיוון שהשיר מדבר מזווית ראייתו של הילד, נוצרת אירוניה: אנחנו יודעים שהשבר בטח כרוך בכאבים רבים ושגבס לקיבוע מטריד ומגביל מאוד, אך הילד רואה רק את היתרון שבגבס ואת תשומת הלב שהוא יקבל.
לאה נאור (נולדה ב-1935) היא פזמונאית, סופרת, מתרגמת ותסריטאית ישראלית. היא פרסמה ספרי סיפורים, שירה ומחזות לילדים ולנוער וכתבה את התסריטים לתכניות טלוויזיה רבות לילדים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- שאלו את התלמידים: למי מכם היה גבס? בקשו מהם לספר לתלמידים על החוויה. אפשר לשאול את מי שלא היה לו גבס – האם רצו שיהיה להם גבס ולמה?
- קראו עם התלמידים את השיר.
מדברים
- מדוע לדעתכם הילד רוצה גבס? אפשר לחפש את התשובה בשיר.
- לגבס קיבוע יכולים להיות דברים חיוביים ומהנים, כפי שמתאר הדובר בשיר, אך יש גם לו גם צדדים לא נעימים – מהם? האם לדעתכם הדובר מכיר את הצדדים האלה? הסבירו.
- האם חוויתם צדדים מהנים של פציעה או חולי? ספרו על כך. האם עדיין לדעתכם הם שקולים לסבל או לסיכון שבהם?
אפשר גם
- הציגו שיחה בין שתי דמויות: הדובר בשיר וילדה שנפצעה ויש לה גבס קיבוע. בין היתר הילדה תספר לדובר על הצדדים המטרידים של הגבס.
- אחת הסיבות שמי שיש לו גבס קיבוע מעורר קנאה היא תשומת הלב שהוא מקבל. מדוע מתייחסים במיוחד לילדים שיש להם גבס? אפשר ללמוד על החשיבות של מתן תשומת לב לחולים בדברי החכמים.