מתי מתחילים לבקש גשמים?

במשנה שלפנינו מובאות שתי דעות על המועד שבו יש להתחיל להתפלל ולבקש גשמים מאלוהים. הדעה הראשונה היא שיש להתחיל בג' בחשוון. בתלמוד מסבירים את השיטה הזו ואומרים שג' בחשוון הוא היום הטבעי שבו מתחיל הגשם בארץ ישראל (מסכת תענית, דף ו, עמוד א). הדעה השנייה במשנה, דעתו של נשיא הסנהדרין רבן גמליאל, היא שיש להתחיל לבקש על הגשמים רק מז' בחשוון. הטעם שלו הוא שכל העולים לרגל לירושלים לחג הסוכות יספיקו לחזור לביתם בלי שיירד עליהם גשם, גם הרחוקים ביותר שהגיעו מבבל (נהר פרת). לפי דעה זו, יש לחכות חמישה יום משמיני עצרת שבסיום חג הסוכות, ורק אז לבקש שיירדו גשמים.

במחלוקת זו יש מתח בין ההנחה שאנו מתאימים את עצמנו לטבע ולכן מבקשים את הגשמים בזמנם הטבעי ובין הרצון לדאוג לצורכי האנשים בעם ולנוחיותם. כמו כן משנה זו מלמדת על ערך הערבות הדדית – למען המיעוט הגר הרחק, גם הגרים בארץ ישראל אינם מתפללים לגשם.

כמובן ההנחה של המשנה היא שהתפילה משפיעה על אלוהים להוריד גשם. אך גם אם לא האמינו שהתפילה משפיעה מייד ובמישרין, עצם האמירה שיש לדחות את התפילה מביעה את הסולידריות עם כל חלקי העם ואת הרצון לאיזון בין חקלאי ישראל לעולי הרגל הרחוקים.

הדיון בשני התאריכים יותר רעיוני מאשר מציאותי משום שהלוח העברי, שלא כמו הלוח האזרחי, אינו לוח שמשי מובהק, שכן החודשים בו מתאימים למופעי הירח. ההתאמה לשמש (ולכן לעונות השנה) נעשית באמצעות עיבור שנים – הוספת חודש פעם בשלוש שנים בערך, כך שבפועל ג' בחשוון של שנה אחת יהיה מאוחר יותר בעונה מז' בחשוון של שנה אחרת.