ניגונים / פניה ברגשטיין
השיר עוסק בזהות התרבותית והמשפחתית. הוא נכתב בתקופת השואה בהשראת הקושי של המשוררת בשל הנתק שחשה בקיבוץ שבו חיה בין החלוצים הצעירים לדור ההורים שנשאר באירופה.
ניגונים
מילים: פניה ברגשטיין
לחן: דוד זהבי
שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.
עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ, אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.
הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.
כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.
דבר הפועלת, יולי 1944
פירושי מילים
פֹּארוֹת – ענפים
בְּדָפְקִי – בפעימות הלב המורגשות בעורקי הגוף
נֵעוֹרִים – מתעוררים
יִתַּם – ייגמר
יֵאָלֵם – לא יישַמע (כמו אילם)
יֵהוֹם – יישַמע
השיר ניגונים נכתב ב-1944 אחרי שהגיעו עדויות על הזוועות המתרחשות באירופה. השיר נכתב על רקע הפירוד שנוצר בין דור החלוצים להוריהם, הן במובן הרעיוני הן בשל המרחק הגאוגרפי וחוסר הידיעות על שלומם. המילים "חשכת התהום" בבית השלישי רומזות על כך. השיר אף מביע עמדה באשר להפניית העורף של החלוצים שקידשו את עבודת האדמה אל הדור הקודם שלא עסק בעבודת כפיים, על ידי שימוש במטפורה מעולם הצומח והחקלאות. הטענה המובעת בשיר היא שדור ההורים עסק בזריעה תרבותית של המסורת בזהותה האישית של הדוברת.
פניה ברגשטיין (1950-1908) הייתה סופרת ומשוררת שכתבה בעיקר לילדים (פרפר נחמד, ויהי ערב, האוטו שלנו גדול וירוק). היא עלתה לארץ מפולין במסגרת התנועה החלוצית והתיישבה בקיבוץ גבת. נפטרה בגיל ארבעים וחמש.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- השמיעו את השיר (באחד הקישורים) והסבירו את מילותיו.
- דונו במליאה ברעיון העומד בבסיס השיר – זהות משפחתית וזהות תרבותית המונחלת באמצעות ניגונים.
מדברים
- מה הם הניגונים והמזמורים השכוחים?
- מהו הדימוי מעולם החקלאות העומד במרכז השיר? פרטו את כל מרכיביו והתפתחותו של הדימוי.
- מה הדוברת בשיר מרגישה כלפי הניגונים?
- איזו פעולה עושים ההורים כדי להעביר את הניגונים אל הבת?
- למה לדעתכם בחרה המשוררת במטפורה חקלאית לתאר את השפעת הניגונים עליה?
- על פי הבית האחרון בשיר, האם ההורים נוכחים בחייה של הדוברת כעת? כיצד הניגונים יוצרים חיבור בינה לבינם?
- אילו עוד מאפיינים תרבותיים וחברתיים עוברים מהורים לילדים ומלווים אותם כל חייהם?
- כיצד מאפיינים אלו משפיעים על הזהות?
- אילו דברים הנחילו לכם הוריכם ומשפיעים על מי שאתם, על זהותכם?
אפשר גם
- אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב רשימה של מאפייני תרבות שהוריהם הנחילו להם ובאים לידי ביטוי בזהות שלהם. דונו: אילו מהמאפיינים מעידים על זהות אישית, זהות משפחתית וזהות תרבותית? מהי זהות משפחתית, ובמה היא שונה מהזהויות האחרות?
- בכיתות הגבוהות ניתן להסביר על ההקשר ההיסטורי של השואה וניתוק הקשר בין דור החלוצים להוריהם. קראו גם את השיר "סבא שלי" של פניה ברגשטיין שפורסם בימים ההם. שאלו מה הן נקודות המבט השונות של שני השירים, מה הם מוסיפים זה לזה ועל מה הם מעידים כמכלול.
- אפשר לדון ברעיון של זהות משפחתית באמצעות השיר "הפנים" של נורית זרחי.
- הניגון הוא לא רק סמל לכלל התרבות שעברה אל הדוברת בתורשה מהוריה, אלא הוא גם חשוב בפני עצמו מכיוון שלמוזיקה יש כוח רגשי, ולכן היא אמצעי חשוב בשימור מסורות. האם יש לכם שירים שאתם מזהים עם המשפחה שלכם (גם עם חלק מהמשפחה, לא כולה)? כיצד משפיעה עליכם שמיעת מוזיקה או ניגון שנשמעים אצלכם בבית או במשפחתכם הרחבה?
קישורים ברשת
- שרים את השיר: יהודית רביץ, מרגלית צנעני, מאי ישראלי-לשמן ועוד זמרים באתר "זמרשת"
- פרויקט ניגונים – כתבה על פרויקט המאגד מכתבים של פניה ברגשטיין
- הסיפור מאחורי השיר בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית