ניקיון ובריאות
הציטוט הזה מהתלמוד מוכיח כי כבר בימיו הבינו את חשיבות ההיגיינה האישית.
כָּךְ אָמַר שְׁמוּאֵל:
טוֹבָה רְחִיצָה בִּמְעַט מַיִם קָרִים בַּשַּׁחֲרִית
וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּמַיִם חַמִּים בָּעַרְבִית
מִכָּל רְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
על פי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קח, עמוד ב
פירושי מילים
שַׁחֲרִית – שעות הבוקר
עַרְבִית – שעות הערב


ההקשר המקורי של הקטע הוא שמירה על בריאות העיניים, אך אפשר להרחיב ולדבר על רחיצת הגוף כולו. ההיגיינה לא הייתה נחלת הכלל בעולם העתיק, הן מכורח המציאות (ללא מים זורמים בבתים) הן מחוסר ההכרה בחשיבות של ההיגיינה לבריאות האדם בטרם נודע על קיומם של הגורמים למחלות. היו שהאמינו שרחצה מרובה מסוכנת. לעומת זאת לא מעט מקורות יהודיים קדומים מדברים על חשיבות ההיגיינה (לעתים בהקשר של טומאה וטהרה), והקטע מהתלמוד הוא דוגמה לכך. דבריו של שמואל הם בגדר עצה, אך יש לא מעט הלכות של ניקיון, למשל נטילת ידיים בבוקר או לפני הארוחה. אפשר להתפעל מהבנתו של שמואל את הקשר בין היגיינה למניעת מחלות, שהרי הוא הקדים את זמנו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- ספרו לתלמידים שחשתם צריבה ואדמומיות קלה בעינכם, ובקשו מהם לנחש איזו תרופה נתנה לכם הרופאה. אחרי התשובות ספרו שהרופאה יעצה לכם לשטוף את הידיים ולנגב את העין במגבון סטרילי.
- קראו יחד את המדרש וודאו שהוא מובן.
מדברים
- על מה ממליץ שמואל? האם אתם מסכימים להמלצתו? למה?
- מתי תעדיפו לרחוץ במים קרים ומתי במים חמים? האם יש קשר לזמן ביום? אילו גורמים אחרים ישפיעו על ההעדפה שלכם?
- כיצד ניקיון ובריאות קשורים זה לזה? האם זו רפואה מונעת (טיפול שמונע חולי) או תרופה (טיפול במחלה קיימת)? הסבירו.
- היום מדענים יודעים ששטיפת הפנים במים קרים מעוררת אצל בני האדם את "רפלקס הצלילה של היונקים" שמשרה רוגע ומועיל לבריאות ושגם אמבטיות חמות טובות לבריאותנו. כיצד לדעתכם ידע שמואל על השפעתה המיטיבה של הרחצה על הבריאות? באילו כלים שהיו בידו הסיק מסקנה זו?
- גם אתם עושים דברים שעל פי תחושתכם טובים לבריאותכם? אם כן, מהם?
אפשר גם
- אפשר לבקש מהתלמידים לספר על כללי היגיינה שלמדו מהוריהם.
קישורים ברשת