נצור לשונך מרע
יכולת הדיבור היא אחד הכלים החשובים ביותר בתקשורת בין-אישית, והאגדה שלפנינו מסבירה כי חשוב שלא להשתמש בה לרעה.
מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל* אֶחָד שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי, וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים, יָבוֹא וְיִקַּח!
הָיָה ר' יַנַּאי יוֹשֵׁב ולוֹמֵד בִּטְרַקְלִינוֹ,* שָׁמַע אֶת הָרוֹכֵל שֶׁמַּכְרִיז: מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים…
אָמַר לוֹ: בּוֹא וַעֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי.
אָמַר לוֹ הָרוֹכֵל: לֹא אַתָּה צָרִיךְ לוֹ, וְלֹא חֲבֵרֶיךָ צְרִיכִים לוֹ.
הִפְצִיר בּוֹ ר' יַנַּאי עוֹד וְעוֹד, וּלְבַסּוֹף עָלָה אֶצְלוֹ.
הוֹצִיא הָרוֹכֵל סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לְר' יַנַּאי פָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" (תהלים לד, יג); מָה כָּתוּב בַּפָּסוּק אַחֲרָיו? "נְצֹר* לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" (תהלים לד, יד).
אָמַר ר' יַנַּאי: כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט,* עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַ.
על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה טז, סימן ב
פירושי מילים
רוֹכֵל – מוכר
טְרַקְלִינוֹ – חדר האורחים שלו
הפציר – ביקש והתחנן
נְצֹר – שמור
הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט – היכן פירושו (לא שם לב שהוא מופיע בפסוק אחריו)
במדרש האגדה שלפנינו נלמדים הפסוקים מתהלים "מי האיש החפץ חיים […] נצור לשונך מרע" כפשוטם: אם אתה רוצה לחיות, אומר הרוכל לאנשים, עליך להפסיק לומר דברים רעים. הוא אומר לרבי ינאי שה"סם" הזה אינו מיועד לו או לחבריו – חכמים יודעי תורה – הרי כשהוא לומד תורה, הוא מכיר את הפסוקים ויודע ששמירה על הדיבור מאריכה חיים. לבסוף מתברר שאפילו החכם שקרא את הפסוק פעמים רבות לא שם לב לתוכן הבסיסי והפשוט של הפסוק.
אפשר להבין את ההוראה הזאת על פי הרעיון של שכר ועונש – מי שישמור על פיו, אלוהים יגמול לו ויאריך ימיו – אך הפסוקים אומרים גם כי המשמעות של החיים אינה אריכות ימים אלא איכותם כי ההמשך של הפסוק הראשון הוא "אוהב ימים לראות טוב" – מי שרוצה שחייו יהיו טובים ומלאים, עליו לשמור על פיו, וכך יחסיו עם אחרים יהיו חיוביים, והוא יימנע ממריבות ומשנאת אחרים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- אפשר לפתוח בטריגר: ספרו שניגש אליכם מוכר והציע לכם לקנות סם לחיים טובים ואיכותיים, והופתעתם לגלות מה היה הסם. בקשו מהתלמידים לנחש מה היה הסם.
- קראו את האגדה והסבירו אותה.
מדברים
- כאשר הרוכל הציע "סם חיים", למה הוא התכוון? לְמה חשבו אחרים שהוא התכוון?
- כיצד נצירת הלשון מרע היא אכן סם חיים?
- תנו דוגמה מחייכם שבה שמרתם על מוצא פיכם והרווחתם חיים נעימים יותר.
אפשר גם
- יצירת סם חיים: על בקבוקי שתייה קטנים התלמידים ידביקו פיסות נייר שעליהן רשומות הוראות לחיים טובים – לא לקלל, לא להעליב, לעודד וכו'. אפשר לגזור את המילים מכתבי עת וליצור פסיפס מילים על הבקבוק. מעל הפסיפס אפשר להדביק תווית: סם חיים.
אפשר גם לחלק לתלמידים את מילות השיר מי האיש המבוססות על הפסוק מתהלים (לד, יג-יד), לתת להם לעטר אותם ולהכניס לשקית יפה או לבקבוק עם התווית "סם חיים". - אפשר להמשיך לפעילות סביב השיר מילה טובה שמדבר על ההשפעה החיובית של מילים טובות.
- אפשר ללמד את התפילה "אלוהיי נצור לשוני מרע" שבסוף תפילת העמידה.
- בערכת הפעילות הוא אמר שהיא אמרה שהם עשו של קרן תל"י יש פעילויות רבות בנושא לשון הרע ורכילות והצעות למפגש הורים וילדים.