סודו של מר עוקבא – מתן בסתר
האגדה מהתלמוד הבבלי מפגישה אותנו עם חכם בבלי, מר עוקבא שמו, שהקפיד להסתיר מעשה מסוים אשר היה רגיל לעשות מדי יום – מתן צדקה בסתר. נציג את הסיפור לתלמידים בגרסה מקוצרת, משוכתבת ומאוירת.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- פתיח: ניתן לפתוח בשאלה: אילו דברים אנו שומרים בסוד, מעבר למה שהתחייבנו שלא לגלות לאחרים? (בשיחה ראוי להזכיר עניינים אישיים, מעשים או מחשבות שאנו מתביישים בהם או שאנו מעדיפים לשמור בשתיקה מחשש מתגובות של אחרים ועוד.)
- קראו או הקרינו את הספר הדיגיטלי סודו של מר עוקבא.
מדברים
- הפסקה האחרונה באגדה ("וכל כך למה …") מגלה לנו מדוע הקפיד מר עוקבא לתת צדקה בסתר. מהי הסיבה?
- מדוע לדעתכם הביטוי "להלבין פני חברו" משמעותו "לבייש את חברו"?
- לפעמים סיפורים מתארים מצבים קיצוניים כדי להטביע בנו רושם חזק. מובן שמסר הסיפור של מר עוקבא אינו שעלינו לסכן את חיינו כדי לשמור על סוד! מהו המסר האמתי שלו?
- חשבו על מקרה אחר של מתן צדקה שנכון לשמור בסוד כדי שלא לבייש אדם אחר.
- חשבו על מצב אחר שיש לשמור סוד כדי לא להביך אדם אחר.
אפשר גם
- פעילות להעשרה: מתן צדקה בסתר בימינו דרך ארגוני רווחה – הזמינו את התלמידים להיזכר היכן ראו קופות צדקה (בחנויות, בבתי הכנסת ועוד), וציינו שעל פי רוב הכסף שנאסף בהן נמסר לארגוני צדקה. ארגונים אלו מעבירים את הכסף לנזקקים בלי שיידעו הנזקקים מי תרם אותו. בקשו מהתלמידים לחפש באינטרנט אתר של ארגון רווחה. (הנחו את התלמידים להקליד בגוגל מילות מפתח כמו ארגון, צדקה, נזקקים.)
בקשו מהתלמידים לאסוף מידע על הארגון (למי הם תורמים) ולהגדיר כיצד הארגון מנסה לשכנע את הגולשים באתר לתרום לו. - אפשר לספר את האגדה על שני האחים שנתנו בסתר זה לזה, וכך נקבע המקום של בית המקדש. הסיפור המעובד בליווי משימות מובא גם בספר עמי וארצי במנהרת הזמן בהוצאת קרן תל"י, עמ' 94.
- אפשר לפנות לפעילות בובות בבושקה – פעילות אישית שבה התלמידים בוחנים מה אנשי סביבתם יודעים עליהם ומה הם אינם יודעים ואין התלמידים מגלים להם.