עם ספר על שפת הים / לאה גולדברג

עִם סֵפֶר עַל שְׂפַת הַיָּם/ לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג

לִשְׁכַּב עַל הַחוֹל מוּל הַיָּם וְהָרוּחַ,
הַכּוֹבַע מֵצֵל וְהַסֵּפֶר פָּתוּחַ,

קוֹרְאָה הַיַּלְדָּה וְדַפֵּי אַגָּדוֹת
פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי אֲרָצוֹת אֲבוּדוֹת.

הִנֵּה הַסְּפִינָה בְּלֵב יָם מִתְנַדְנֶדֶת,
בְּסַעַר-גַּלִּים הִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת,

בָּהּ יֶלֶד קָטָן וְזָרִיז כִּסְנָאִי
מַפְלִיג לַמֶּרְחָק וּמַגִּיעַ אֶל אִי.

כּוֹבֵשׁ אֲרָצוֹת, מְשַׁחְרֵר עֲבָדִים
וְלֶחֶם מֵבִיא לְאַלְפֵי יְלָדִים.

וְהִיא – בַּת-הַמֶלֶךְ מֵאֶרֶץ נִדַּחַת 
יוֹצֵאת עִם הַיֶּלֶד לַיָּם בְּלִי פַּחַד,

וְיֵשׁ לָהּ מֵאִמָּא תְּמוּנָה לְמַזְכֶּרֶת
וְקוֹף נֶאֱמָן שְׁעוֹנֵד לוֹ שַׁרְשֶׁרֶת.

פָּרוּעַ הַיָּם וְלַסַּעַר אֵין סוֹף.
תּוֹעָה הַסְּפִינָה – הֲתַגִּיעַ לַחוֹף?…

קוֹרְאָה הַיַּלְדָּה וְדַפֵּי אַגָּדוֹת
פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי אֲרָצוֹת אֲבוּדוֹת.

מה נשקף בחלוני, פועלים, תל אביב 1989, עמ' 34