על האומץ לשאול
שאילת שאלות והטלת ספק במובן מאליו בעיני החברה הן המפתח לזיהוי עוולות ותיקונן.
כל חברה מחזיקה במוסכמות חברתיות שנובעות מתרבותה ומשנות קיומה. מוסכמות אלו אינן מחויבות המציאות אלא תוצר של הבניה חברתית. הן תורמות לשמירת היציבות והסדר החברתי וגם מחזקות את בעלי הכוח בחברה. לעיתים התקבעותן של מוסכמות לאורך זמן וללא ביקורת היא כר פורה לעוולות חברתיות ואי-צדק. לאורך ההיסטוריה של החברה האנושית אנו רואים שפעמים רבות האנשים שהעזו לשאול שאלות ולהטיל ספק במובן מאליו הם שהביאו לידי תיקון העוולות. מעשה זה דורש אומץ כי שאילת שאלות יש בה פוטנציאל לערעור היציבות של החברה, ותמיד יהיו מי שיפסידו מכך ויתנגדו למבקרים.
בדבריו הרב יונתן זקס עוסק בנוהג של שאילת השאלות בליל הסדר. הוא טוען ששאילת שאלות היא דרך חינוך שורשית ביהדות ושהיהדות אף מעודדת לשאול "שאלות עמוקות וקשות הנראות כמערערות את יסודות האמונה".
דוגמאות למתקני עולם ומתקנות עולם ששאלו שאלות וערערו את המובן מאליו הן תנועת הפנתרים השחורים בישראל שנאבקו באפליה נגד בני עדות המזרח, אליס מילר שנאבקה לפתיחת קורס טיס בצה"ל לנשים ורוזה פארקס בארצות הברית שנאבקה נגד אפליית שחורים.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- לפתיח אפשר לשחק עם התלמידים "הרצל אמר". דונו עם התלמידים על הנטייה להתרגל לציית במשחק ולמלא את ההוראות גם כשלא נאמר "הרצל אמר".
- שאלו את התלמידים: אילו דברים לדעתם יכולים לחולל שינוי ומהפכות בחברה?
הציעו להם את האפשרות שגם שאילת שאלות, בכוחה להשפיע על ההיסטוריה. שאלו אותם מה דעתם – האם זאת טענה נכונה? ואם כן, כיצד שאילת שאלות משפיעה על המציאות החברתית?
- קראו במליאה את דברי הרב זקס על ליל הסדר והסבירו אותם לתלמידים. דונו בהבדל בין ציות לשאילת שאלות וביתרונות ובחסרונות של כל מצב. התייחסו למצבים שבהם ציות או הקשבה להוראות חשובים ללמידה או נדרשים במצבי סכנה או למצבים שבהם שיתוף פעולה ומילוי הוראות עדיפים מחיכוכים או מ"תקיעת מקלות בגלגלים". מנגד התייחסו ליתרונות של שאילת שאלות ואתגור החשיבה – בזכותם אנחנו מסוגלים לא לפעול "על אוטומט". בקשו מהתלמידים לספר איך הם מעדיפים שינהגו בהם – שיצפו מהם לציית או שיניחו להם לשאול שאלות ולהביע את דעתם? למה?
- הנחו את התלמידים לבחור דמות או קבוצה אחת ששאלה שאלות ובכך הטילה ספק במובן מאליו וחוללה שינוי חברתי. הם יוכלו לדבר על אליס מילר, הפנתרים השחורים, רוזה פארקס, התנועה הפמיניסטית ועוד. התלמידים יצפו בסרטון על אודות הדמות שבחרו ויספרו את סיפור המאבק שלה. בקשו מהתלמידים לנסח את השאלה שהניעה את הדמות לעשות את מעשיה, לזהות את המוסכמות החברתיות שהיו מקובלות עד אז ולערער אותן.
מדברים
- על פי דברי זקס, מה מייחד את היהדות בעניין של שאילת שאלות? איפה רעיון זה בא לידי ביטוי בהגדה ובליל הסדר?
- למה לדעתכם יש מבוגרים שמעדיפים שילדיהם יצייתו ולא ישאלו שאלות? האם יש מצבים שבהם נכון יותר לציית ולא לשאול שאלות? הסבירו.
- יש שלטונות טוטליטריים שאוסרים על האזרחים לשאול שאלות ולהטיל ספק בהחלטות השלטון. מה נמנע מהאזרחים בעצם האיסור לשאול שאלות? כיצד איסור זה מגביל אותם מעבר לאיסור עצמו? כיצד איסור זה משפיע על המדינה והחברה כולה?
- גם במדינות שאינן אוסרות שאילת שאלות וגם במצבים שבהם איננו מחויבים לציות, לא תמיד שואלים שאלות. למה לדעתכם?
- כיצד שאילת שאלות יכולה לחולל שינוי חברתי ולהביא לידי תיקון עולם?
אפשר גם
- אפשר להקריא את דברי טריסטאן ברנאר בספרו הורים עצלים: "ילד המציג שאלה, זה קולו של העולם החפץ להשתפר". בקשו מהתלמידים לכתוב רשימה של שאלות על נושאים שונים בחייהם האישיים ועל העולם והמציאות בכלל. דוגמאות: תלבושת אחידה בבית הספר, קימה בשבע בבוקר, שימוש בסמרטפונים, לימוד בתוך כיתה וחלוקת כיתות לפי גיל (כמובן השאלות לא יהיו שאלות של מידע אלא שאלות של הטלת ספק ותהייה). תלו בכיתה את הציטוט של ברנאר, ותחתיו שאלות שכתבו התלמידים.
- תוכלו להתייחס לשאלות ששואלים בהגדה של פסח ולדון בשאלה אילו שאלות בהגדה הן שאלות הבנה ואילו הן שאלות שיש בכוחן להטיל ספק במובן מאליו. האם על שאלות מהסוג השני צריכה להיות תשובה? תוכלו להיעזר ביחידה על ארבעת הבנים.
- אפשר ללמד את דברי רבי חיים מוולוז'ין שמעודד שאילת שאלות אך גם מציב סייג: "[…] ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם, ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד. [….] אבל עם כל זה יזהר נפשו מלדבר בגאווה באשר מצא מקום לחלוק [להביע התנגדות], וידמה [יחשוב] כי גדול הוא כרבו" (רוח חיים, פירוש על מסכת אבות א, ד).