על מה חרב המקדש?
על פי החכמים, הסיבה שאלוהים נתן שיחריבו את מקדשו היא השנאה שהייתה בתוך העם.
מִקְדָּשׁ שֵׁנִי […] מִפְּנֵי מָה חָרַב?
מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם.
תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט, עמוד ב
פירושי מילים
שִׂנְאַת חִנָּם – שנאה לאדם אחר ללא כל סיבה
עַל (בגלל) קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם.
מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁשֵּׁם חֲבֵרוֹ הָיָה קַמְצָא וְשֵׁם שְׂנוּא נַפְשׁוֹ בַּר קַמְצָא.
פַּעַם עָשָׂה הָאִישׁ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְאָמַר לִמְשָׁרְתוֹ: "לֵךְ וְהַזְמֵן אֶת קַמְצָא".
הָלַךְ הַמְּשָׁרֵת וְהִזְמִין בְּטָעוּת אֶת בַּר קַמְצָא.
כַּאֲשֶׁר מָצָא בַּעַל הַבַּיִת אֶת בַּר קַמְצָא יוֹשֵׁב בִּסְעוּדָתוֹ, אָמַר לוֹ: "הֲרֵי שׂוֹנְאִי אַתָּה, וּמָה לְךָ כָּאן? עֲמֹד וָצֵא!"
אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: " מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר בָּאתִי, הַנַּח לִי לְהִשָּׁאֵר,
וַאֲשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּל מָה שֶׁאוֹכַל וְאֶשְׁתֶּה".
אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: "לֹא!"
אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל מַחֲצִית סְעוּדָתְךָ!"
אָמַר לוֹ: "לֹא!"
אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל הַסְּעוּדָה כֻּלָּהּ!"
אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: "לֹא!" תָּפַס אֶת בַּר קַמְצָא בְּיָדוֹ, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת.
אָמַר בַּר קַמְצָא בְּלִבּוֹ: "מִכֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ וְלֹא מָחוּ בּוֹ (לא העירו לבעל הבית על שהלבין את פניו),
נִרְאֶה שֶׁאֵין הַמַּעֲשֶׂה מַפְרִיעַ לָהֶם. אֵלֵךְ וְאַלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ".
בָּא וְאָמַר לַקֵּיסָר הָרוֹמִי דְּבַר שֶׁקֶר: "מָרְדוּ בְּךָ הַיְּהוּדִים".
וְעָלָה הַקֵּיסָר וְהֶחְרִיב אֶת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
תרגום מארמית ועיבוד על פי תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נה, עמוד ב


את בית המקדש השני החריב הצבא הרומי. חכמינו, שהאמינו שמאורע רב-השפעה כזה לא יתקיים בלי הסכמתו של אלוהים, חיפשו סיבות רוחניות לאסון זה והסיקו שהעימותים בעם בתקופה זו (במילים שלהם – שנאת חינם) היו גורם עיקרי לכך.
האגדה מספרת על איש עשיר וחשוב בירושלים שעשה סעודה, ובגלל טעות קטנה הוזמן אליה יריבו המר. השתלשלות העניינים הביאה לידי חורבן בית המקדש. האגדה מציגה כביכול מקרה מסוים, אך מתוארת בה התנהגות שנראה כי הייתה נפוצה בחברה. על פי האגדה, באורחים היו גם מנהיגי הדור – חכמים חשובים. לא רק שבעל הבית לא חשש להעליב ולהשפיל את האורח בפניהם, איש מהם לא קם ומחה על התנהגותו. על פי המסר של הסיפור, חברה כזו שבה אנשי הרוח והמנהיגים שותקים לנוכח התנהגותם הגסה של בעלי ממון מביאה על עצמה חורבן מוסרי ובעקבותיו חורבן גשמי.
של מי "שנאת החינם" בסיפור? אפשר לייחס זאת לכל הדמויות באגדה: העשיר שהשפיל את האורח, החכמים ששתקו ואף האורח שאמנם הושפל, אך היה ראוי לו לנהוג אחרת ולא להביא את החורבן בכעסו וברצונו לנקמה שפגעה בסוף בכולם.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
קראו יחד את הסיפור. אפשר גם להאזין לעיבוד שלו.
מדברים
- בר קמצא היה מוכן לשלם כסף רב כדי להישאר בסעודה של שונאו. נסו לשער מדוע.
- לא רק בעל הבית פגע בבר קמצא, אלא גם החכמים שישבו בסעודה. כיצד?
- החכמים כינו את ההתנהגות המתוארת בסיפור "שנאת חינם". מדוע לדעתכם זוהי שנאת חינם?
- נניח שלבעל הבית הייתה סיבה לשנוא את בר קמצא, האם התנהגותו הייתה ראויה ומוצדקת? נמקו.
- האגדה מתארת מקרה אחד שלפי החכמים כנראה אפיינה את ההתנהגות בחברה כולה ושבסופו של דבר גרמה לאסון חורבן בית המקדש. האם לפי דעתכם יחסים בין אנשים בחברה שלנו היום עלולים להשפיע על המצב הכללי של המדינה ואף להחליש אותנו לנוכח איומים חיצוניים? נמקו.
אפשר גם
- אפשר לערוך פעילות מתוקשבת בעקבות האגדה באתר "של"י ושלכם" מבית קרן תל"י.
- אפשר ללמוד על פעילויות שמרבות אהבה: הפעולות של "תג מאיר" והרעיון של "להעביר את זה הלאה".
- אפשר ללמוד על החשיבות של חיבור בתוך העם על פי משל הקנים.
קישורים ברשת