עצים על הגג
צמיחת העצים היא חלק מחיי היום-יום של האדם. האמן ומתכנן הבתים פרידנסרייך הוּנְדֶרטְווֹסֵר התחשב בזה כאשר תכנן את כפר הנופש בבַּאד בּלוּמאוּ שבאוסטריה.
מעיינות המרפא בבַּאד בּלוּמאוּ
פְרִידֶנסרַייך הוּנְדֶרטְווֹסֵר, 1997



פְרִידֶנסרַייך הוּנְדֶרטְווֹסֵר (2000-1928) היה אמן אוסטרי-יהודי, ניצול שואה, שחי באוסטריה ובניו זילנד. הוא חיפש ליצור חיבור עם הטבע ובעקבותיו חיבור אנושי. הוא ראה בטבע את הכוח העליון והמרכזי בעולמנו, ולפיכך על האדם להתחבר אליו ולהתאים את עצמו אליו, ולא להפך. עיקרון זה של התאמת היצירה האנושית לטבע באה לידי ביטוי ביצירתו האדריכלית. הנה כמה דוגמאות:
קווים לא ישרים: הוא התנגד לציור קווים ישרים כי לתפיסתו "הם לא אנושיים" ובטבע אין למעשה קווים ישרים מוחלטים. הבתים שתכנן נראים לעתים כמו יצירי הטבע, עם עיקולים וזרימה.
שילוב צמחיה: לתפיסתו עצים וצמחייה צריכים להיות חלק בלתי נפרד מכל מרחב בנוי. בכפר שתכנן באתר מעיינות המרפא בַּאד בּלוּמאוּ באוסטריה, הצמחייה היא חלק מהמבנים: כדי שהבתים לא יפריעו לצמיחה של הטבע, הוא שתל מעל הבתים ובתוכם את העצים שהיה צריך לעקור כדי לבנות את הבית. באזור יש כבשים, והן מטיילות על הבתים ומלחכות את הצמחים באין מפריע.
צבעוניות: האמן שאב השראה ממגוון הצבעים שבטבע ודאג שהעיצוב הפנימי של הבתים שתכנן יהיה רב-גוני וחי, עם שילוב צבעוני עשיר.
התאמה אישית: בטבע אין תבנית אחידה, כל יצור, צמח, תוואי נוף – הוא ייחודי. אין עלה דומה לאחר. הונדרטווסר דגל בהתאמת העיצוב של המרחב הפנימי של חללי המגורים לתושביהם, והאמין גם בזכותם של שוכרים – שאינם בעלי הבתים – לערוך שינויים מבניים בהתאם לאורח חייהם ותפיסתם.
אקולוגיה: האמן דאג למינימום השפעה סביבתית ושילב במבניו שימוש באנרגיה סולרית עשרות שנים לפני שהדבר נהיה נפוץ ומקובל.
לאמן יש קשר גם לישראל: הוא עיצב כרזה שעודדה נטיעת עצים בססמה "בין עצים אתה מרגיש בבית", ואת ההכנסות ממכירתה הקדיש לייעור הנגב בישראל. ביפו מוצב פסל שבנה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
מדברים
- מה דעתכם על הרעיון של האמן? מה החשיבות של אופן הבנייה של הכפר – לנטוע מחדש את העצים שהיה צורך לעקור?
- האם יש לכם הצעה חלופית לשמירה על הטבע כאשר בונים בתים?
- באתר יש גם אמירה על הקשר בין האדם לטבע. מה לדעתכם רצה האמן להגיד על הקשר הזה?
- במדרש מסופר:
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הם! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז, א).
כיצד מימש הוּנְדֶרטְווֹסֵר את הרעיון הזה?
אפשר גם
- הציעו לתלמידים לתכנן פתרון חלופי לצמחייה בעיר. התכנון צריך לאפשר לצמחים ולבתים להיות זה לצד זה, כך שלצמחייה יהיה מרחב מספיק אבל בלי שתפריע לבני האדם. התכנון יכול להיות ברמת הבית, הבניין, הרחוב, השכונה או העיר. על התלמידים להסביר מה מיוחד בתכנון שלהם, ואיך האדם והצמחייה מרוויחים מהם. אפשר לצייר את התכנית באמצעות תכנות כמו הצייר או Pixlr ברשת. לחלופין אפשר לכתוב את ההצעה במילים בליווי תמונות מהרשת הממחישות את הרעיון.
- לחלופין אפשר להמשיך לפעילות גינה בכפפה שבה התלמידים שותלים צמחייה לתלייה על החלון, והיא מחברת בין הבית לטבע.
קישורים ברשת
- מידע ותמונות על אתר מעיינות המרפא בבאד בלומאו
- "עת לנטוע ולבנות": על עצים ועל מבנים, מאת אסנת רוזן-קרמר – מאמר על הקשר בין נטיעה לבנייה והמתייחס גם למפעלו האדריכלי של הוּנְדֶרטְווֹסֵר.