פנקס חשבון הנפש האישי שלי
ההתבוננות על מעשינו היא הצעד הראשון, והצעד הבא אחרי ההתבוננות הוא התיקון או השימור בעקבות ההתבוננות. "פנקס חשבון הנפש האישי" ישמש לנו כלי עזר לתיקון ולהשתפרות.
"החפץ חיים" הוא כינויו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין שהיה תלמיד חכם גדול. הוא חיבר את המשנה ברורה ואת הספר שמירת הלשון. לפרנסתו החזיק מכולת בעיר ראדין שבבלארוס. ספרו הראשון נקרא חפץ חיים, ולימים כונה על שם ספרו, "החפץ חיים". מסופר כי ל"חפץ חיים" היה פנקס, ובו רשם בסוף כל יום את מה שאירע לו באותו היום; הוא היה בודק ורושם במה נהג כשורה ומה עליו לתקן. "החפץ חיים" נפטר לפני כשמונים שנה, ורבים לומדים את ספריו בקביעות. בהשראתו נכין גם אנו פנקס התבוננות אישי.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- ספרו לתלמידים על שלושה מטיילים שיצאו לטייל מים המלח ועד המכתש הקטן: הראשון יצא ללא מצפן וללא מפה, והוא איננו מסתכל על הסימונים שבדרך. המטייל השני יצא עם מפה ומצפן, אבל הוא מסתכל בהם רק פעם בשלוש שעות. המטייל השלישי בוחן ובודק את צעדיו לעתים קרובות, מביט במפה, ואם הוא טועה, הוא חוזר מיד לאחור.
נבקש מהתלמידים לומר מהם היתרונות והחסרונות של כל "שיטת טיול".
נמשיל את הטיול למסע החיים: כולנו נמצאים במסע, ואנו שואפים להיות ישרים וטובים, לעזור לחבר, להימנע מלפגוע באדם אחר, להצליח במסגרות ובמטרות שונות וליצור יחסים טובים עם אחרים – משפחה, חברים ועוד. התבוננות על מעשינו לעתים קרובות והסקת מסקנות הן המפתח להצלחה בהגעה אל היעד. אִמרה ידועה אומרת: "אם לא יודעים לאן רוצים להגיע, קשה מאוד להגיע לשם!"
כיצד נתבונן על מעשינו? הסבירו לתלמידים שהנמשל להתבוננות במפה היא ההתבוננות הפנימית של האדם על עצמו ועל חייו.
- הקריאו את תיאורו של בנו של "החפץ חיים" את אביו. בקשו מהתלמידים להסביר בלשונם מה כתב "החפץ חיים" בפנקסו.
- לאחר הדיון במקור הציעו להקדיש זמן כלשהו במשך שבוע שבו יתנסו התלמידים בכתיבה ביומן ההתבוננות האישית. כל תלמיד ותלמידה יתבוננו במעשים שעשו בימים האחרונים ויכתבו במה שגו ומה עשו היטב וכיצד לדעתם עליהם להשתפר במעשיהם.
- הכינו עם התלמידים פנקס חשבון נפש – בפנקס הם ישתדלו לכתוב בתחילת כל יום או בסופו (מראש השנה ועד יום כיפור) ויקדישו כמה דקות לכתיבה אישית של התבוננות וחשבון נפש אישי של כל תלמיד ותלמידה. בפנקס נכתוב: 1. דברים טובים שחוויתי, חשבתי ושעשיתי היום; 2. דברים קשים שעברתי היום, דברים שעליי לשפר.
מדברים
- האם ומדוע חשוב לבדוק את הכיוון שבו אתם הולכים, לדעתכם?
- האם יש מקרים שבהם בדיקה ועיון במעשינו יפגעו בנו ועדיף להיות ספונטניים?
- מה צריך לעשות לאחר שהתבוננו וראינו טעות בדרך? (התבוננות בשגיאה ללא הסקת מסקנות ותיקון אינה מועילה.)
- חודש אלול הוא חודש של חשבון נפש, וחשבון הנפש נמשך גם עד יום כיפור. האם די לדעתכם בקביעת מועד אחד בשנה להתבוננות פנימית?
- אם ההתבוננות על מעשינו חשובה כל כך, למה נקבע במסורת להקדיש לה רק יום אחד מסוים (יום כיפור) או תקופה מסוימת (כמו חודש אלול)?
אפשר גם
- אפשר לספר לתלמידים שיש הנוהגים לומר תפילה לפני השינה – קריאת שמע שעל המיטה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי […] וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹא אֶחֱטָא עוֹד וְלֹא אֶחֱזֹר בָּהֶם, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְהַכְעִיסֲךָ וְלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בְּעֵינֶיךָ". בתפילה זו האדם סולח לכל מי שהכעיס אותו או עשה לו מעשה רע וגם מבקש שהוא לא יכעיס אחרים או יפגע בהם. אפשר לערוך דיון:
- כיצד אמירת תפילה כזאת – כאשר האדם באמת מכוון אליה – עשויה להשפיע על התנהגותו ביום-יום?
- כיצד חש לדעתכם מי שאומר את התפילה הזאת בכוונה בכל יום?
- מה דעתכם על תפילה זו?