פסל אבל
ההתמודדות עם עצב ואבל העסיקה אומנים ביצירותיהם מאז ומתמיד. לפניכם פסל בן זמננו שמתאר התמודדות כזו.
את הפסל מלנכוליה פיסל האומן אלברט גיורגי בעקבות מות אשתו. הפסל ניצב בז'נווה בשווייץ: אדם יושב על ספסל, בפלג גופו העליון נפער חלל, וראשו שמוט. הפסל מבטא את כאב החיסרון והחלל שהותיר באדם האובדן ואת שפיפות הקומה והייאוש שמביא עימו האבל.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הציגו את היצירה "מלכנוליה". בקשו מהתלמידים לשתף: אילו מילים עולות בדעתם כשהם מתבוננים בפסל? כתבו את המילים על הלוח, ובקשו מהם להתבונן בכל המילים ולנסח את הרגש שעולה מכל המילים יחד.
מדברים
- איזה חלק גוף חסר בדמות בפסל מלנכוליה? מה לדעתכם רצה האומן להביע בכך? מה חלק זה מייצג?
- כיצד ריקנות ועצב קשורים זה לזה? מה יכול למלא את הריקנות? האם מילוי הריקנות בכוחו לפוגג את העצב? הסבירו.
- מה מבטאת התנוחה של הפסל? הציעו תנוחות גוף נוספות שמבטאות עצב.
- איזו תנוחה מבטאת את התחושות שלכם כשאתם עצובים? למה?
אפשר גם
- אפשר לערוך משחק שבו התלמידים יוצרים בגופם פסלים דוממים לפי רגשות שונים.
- אפשר ללמוד גם על היצירה "מסתורין ומלנכוליה של רחוב" של ג'ורג'יו דה קיריקו ולחפש בה את המרכיבים המלנכוליים.
- אפשר ללמוד על התקופה הכחולה של של פיקאסו.
- אפשר ללמוד את הסיפור יגון המספר על התמודדות עם מוות של אדם קרוב.