צמיחה – צפייה וצילום
בתהליך האטי של הצמיחה – הגופנית, הרגשית והרוחנית – קשה לחוש בשינוי בהתבוננות קבועה; רק ממרחק הזמן אפשר לראות את השינוי.
התהליכים בחיים מאוד אטיים. אפשר לראותם אם מסתכלים בהם לאורך זמן, לא ביום-יום. נדרשת סבלנות כדי למדוד את הצמיחה האישית (גופנית ורגשית) שלנו וגם של האחר.
טכניקת הצילום בקיטועי זמן (time lapse) מאפשרת לעקוב אחר תהליכים אטיים פיזיולוגיים ולהציג אותם בצורה רציפה ומהירה יותר מאשר בטבע.
כמובן הצילום אינו מאיץ תהליכים אלא רק מאפשר בדיעבד להיווכח במידת השינוי ולחוש אותו. גם אנחנו יכולים ליצור צילום כזה, אך לשם כך נדרשות דייקנות והתמדה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הפעילות דורשת זמן, בין שבוע לשבועיים. אפשר להתחיל אותה בראש חודש, ובט"ו בשבט יביאו הילדים את התוצרים.
- לקראת הפעילות מומלץ להסביר לתלמידים על טכניקת הצילום במקטעי זמן ולהראות להם דוגמאות לסרטונים שמבוססים על טכניקה זו, למשל זרעים נובטים או צמח עגבניות גדל.
- כל תלמיד יבחר דבר טבעי צומח שברצונו לצלם. מומלץ שזה יהיה צמח שנמצא במקום קבוע בבית או בכיתה (למשל עציץ או צמח קטן בחצר). אפשר גם לשתול זרעים בצמר גפן לצורך כך.
שלבי הפעולה
- הכינו מעמד למצלמה או לטלפון נייד. לשם כך אפשר לחתוך שני חריצים רחבים בתחתית או בחלק העליון של כוס חד-פעמית (ראו תצלום למטה).
- הכינו מקום מתאים להעמדת המצלמה מול אובייקט הצילום. אם הצמח בחצר, הציבו במרחק מה מולו שרפרף או כיסא קטן. לעציץ או לצלחת הנבטה פרסו גיליון נייר גדול, והניחו עליו גם את העציץ וגם את המצלמה הנתונה בכוס.
- כוונו את המצלמה עד שתראו בבירור את האובייקט במרכז הפריים. כעת סמנו בטוש את המקום המדויק של העציץ על הנייר, לרבות סימון על העציץ עצמו (אפשר גם באמצעות סרט הדבקה במקום לצבוע), וכן את הסימון של הכוס, שוב – גם סימון על הכוס עצמה. מומלץ להדביק את הכוס לגיליון הנייר.
- הכניסו את הטלפון או את המצלמה לחריצים שבכוס וצלמו צילום אחד. מעכשיו בכל יום במשך שבועיים כדאי שתצלמו שניים עד שלושה צילומים בכל יום, מאותו מקום, בלי להזיז דבר. (אפשר להוציא את המצלמה ולהחזירה.)
- כשיהיו בידכם כעשרים תמונות, סדרו אותן ברצף במצגת או באמצעות יוצר הסרטים של חלונות. מומלץ שהמעבר מתמונה לתמונה יימשך כחצי שנייה.
והנה בידכם צילום בקיטועי זמן המציג תהליך צמיחה!