קשיבות
אם נכוון את ההתבוננות שלנו ל"כאן ועכשיו", לרגע זה, נהיה יותר נוכחים במה שקורה בנו וסביבנו. תפיסה זו עומדת מאחורי תורת הקשיבות.
עם טיפת קְשיבות* נוכל לראות באמת מהיכן מגיע הלחם שלנו. הוא לא בא מהחלל הריק. הלחם בא משדות החיטה, מעמל קשה ומהאופה, מהספק ומהמוכר. אבל הלחם הוא יותר מזה. שדה החיטה זקוק לעננים ולאור השמש. לכן בפרוסה זו של לחם יש אור השמש, יש ענן, יש עמל האיכר, השמחה על כך שיש לנו קמח, הכישורים של האופה ואז – נס! יש לחם. היקום כולו התאחד כדי שפרוסת לחם זו תהיה בידך. אין צורך לעמול קשה כדי להגיע לתובנה הזאת. צריך רק לא לתת לראש שלך להסיח את דעתך עם דאגות, מחשבות ותכניות.
[…]
חבר צעיר פעם ביקש ממני ללמד אותו על תרגול הקְשיבות. הצעתי לו קלמנטינה, אבל הוא המשיך לספר לי על הפרויקטים הרבים שבהם היה מעורב – פעילותו למען השלום, צדק חברתי וכן הלאה. בזמן שאכל, הוא חשב ודיבר. הוא קילף את הקלמנטינה וזרק את הפלחים לתוך פיו, ולעס ובלע אותם במהירות.
אמרתי: "ג'ים, עצור! אכול את קלמנטינה". הוא הביט בי והבין. אז הוא הפסיק לדבר והתחיל לאכול הרבה יותר לאט ובקשיבות. הוא הפריד את כל שאר הפלחים, הריח את הניחוח הנהדר שלהם, הכניס את הפלחים לפיו, אחד-אחד, וחש את כל המיצים סובבים את לשונו. מהי התכלית של אכילת קלמנטינה? לאכול את הקלמנטינה. בזמן שאתה אוכל קלמנטינה, אכילתה היא הדבר החשוב ביותר בחייך.
בפעם הבא שיש לכם קלמנטינה, אנא הניחו אותה בכף ידכם והתבוננו בה כך שהקלמטינה תהיה אמתית. לא צריך זמן רב לכך – שתיים, שלוש שניות יספיקו […] כל דבר שאנחנו עושים יכול להיות כזה. כשאנחנו זורעים חסה, שוטפים כלים, כותבים שירה או מחשבים טורי מספרים, נוכל לעשות זאת בריכוז ובמודעות.
hich Nhat Hanh, How to Eat, Parallax press. Berkeley, Califiornia, 2014, pp. 10, 86
פירושי מילים
קְשיבות – מלשון קשב, מצב שבו אנחנו קשובים ומודעים מאוד למה שאנחנו עושים ומרגישים ולמציאות העכשווית. באנגלית: mindfulness


לפניכם דברים שכתב טיך נהאת האן (נולד ב-1926). טיך נהאת האן הוא נזיר בוהיסטי שנולד בוויאטנם. הוא מורה, סופר ופעיל שלום בין-לאומי.
נושא ההתבוננות קרוב מאוד לקְשיבות, סוג של תרגול המבוסס במקורו על תורות מהמזרח וחדר לעולם המערבי. קְשיבות – מלשון קשב, להיות קשוב ומודע במיוחד למה שעושים, למה שמרגישים ולמציאות העכשווית. כיום תורת הקְשיבות היא חלק מתפיסת עולמם של אנשי רוח רבים, מטפלים בתחומים מסוימים, מחנכים ועוד. הקְשיבות מכוונת אותנו לנסות להתבונן, לשים לב, להיות נוכחים לגמרי ברגע ההווה, להגביר את המודעות ולהתבונן לחלוטין במה שקורה בתוכנו ומחוצה לנו בלי לשפוט, לנתח או לפרש.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
(שימו לב: פעילות פתיחה זו דומה לפעילות ברכות – דרך מסורתית לשים לב)
- הניחו פרי על השולחן ושאלו מה התהליך שהפרי הזה עבר עד שהגיע אלינו. (זריעה, נביטה, גשם, שמש, צמיחה, פריחה, הבשלה, קטיף, הובלה לסופר, הורים שקונים)
- חלקו לכל תלמיד צימוק אחד. התבוננו בצימוק, שימו לב לצבע, למרקם. עצמו עיניים, הריחו אותו. בקשו מהתלמידים ללעוס את הצימוק באיטיות, ממש לשים לב להרגשה של הצימוק על הלשון, בין השיניים, יורד דרך הוושט לבטן.
- קראו יחד את הטקסט.
מדברים
- בעקבות פעילות הפתיחה: האם קורה לכם לפעמים שאתם אוכלים ואז כלל לא זוכרים אם אכלתם או לא? איך הרגשתם כשאכלתם לאט?
- נסו להסביר למה לפי תורת הקְשיבות חשוב לשים לב לפעולות הקטנות שאנחנו עושים. כיצד מודעות כזאת עשויה להשפיע עלינו? (למשל האכילה מקבלת ממד אחר כאשר היא מלווה במודעות.)
- האם אתם מסכימים שחשוב להיות מודעים לפרטים הקטנים שסביבנו ולפעולות שאנו עושים?
- האם קל להיות מודעים לפרטים הקטנים האלה? מדוע?
אפשר גם
- אפשר לחבר את נושא הקְשיבות לברכות בפעילות ברכות – דרך מסורתית לשים לב.
- אפשר להציע דרך אחת להגברת הקְשיבות – הצילום, ראו בפעילות למסגר את הטבע.
- אפשר להציע ביחד הצעות להגברת הקְשיבות בחיי היום-יום.
- אפשר להאזין לשיר אלוהים נתן לך במתנה ולדון בשאלה זו: כיצד ניתן לפתח בעצמנו הערכה למתנות שאלוהים נתן לנו כפי שאומר הדובר בשיר ולמתנות שבחיינו?
- אפשר לקשר לשיר של נתן זך אני רוצה תמיד עיניים העוסק ברצון לחיות במודעות מלאה למתרחש בסביבה וליופיו של העולם.