קום והתהלך בארץ
| במקומות רבים בתנ"ך מיוחסות לארץ ישראל תכונות אנושיות. שירו של יורם טהרלב שהפך לנכס צאן ברזל בשירה העברית אף הוא מייחס לארץ תכונות ורגשות. |
| השיר נכתב ללהקת פיקוד צפון כדי לעודד את הציבור הישראלי לצאת לטייל בשבילי הארץ. המשורר משתמש במעין "שיבוץ" פסוק מהתנ"ך, מתוך הקריאה של אלוהים לאברהם להכיר את ארץ כנען: "קום התהלך בארץ" בשינוי קטן – "קום והתהלך בארץ".
ההאנשה של הארץ אינה ייחודית לשירה החדשה. בשירת "האזינו" בתנ"ך נכתב: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים לב, א). גם רבי יהודה הלוי מספרד של ימי הביניים כתב בשירו: "ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך?" וכך רבים אחרים. |
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- השמיעו את השיר ששרה להקת פיקוד צפון.
- בזמן ההאזנה בקשו מהתלמידים לכתוב את התכונות של ארץ ישראל כפי שהן באות לידי ביטוי בשיר.
מדברים
- מהן התכונות של הארץ על פי השיר? (ביישנית, ענווה, חולמנית). מדוע לדעתכם המשורר מייחס לארץ ישראל את התכונות הללו?
- מהו הקשר בין הארץ למטייל בה? (אהבה, חיבוק).
- נסו לשער מדוע בחר המשורר לפתוח את השיר בפראפרזה על הפסוק מחומש בראשית.
- בשיר מתוארת הארץ היום – אספלט ובנייני ראווה, ותחתיה הארץ הביישנית. איזו מהפנים של הארץ אתם אוהבים יותר? מה היתרון של כל אחד מהם?
- בשיר מובלט גם הניגוד בין העבר וההווה: פעם הייתה האדמה הביישנית והענווה – היום יש בה אספלט ובנייני ראווה; פעם היינו עם חגור ותרמילים – היום ילדים וגגות אדומים. לְמה מובע געגוע בשיר? לְמה המשורר אינו מתגעגע? האם לדעתכם שינוי הוא דבר טוב?
- על פי השיר, לכל מקום יש כמה שכבות, וכאשר אנחנו מטיילים, אנחנו פוגשים "שוב את ארץ ישראל". חשבו על מקום שטיילתם בו. אילו שתי שכבות היו בו – של העבר ושל ההווה, של הגלוי ושל הנסתר?
אפשר גם
- אפשר להציע לתלמידים לצייר בית אחד מהשיר.
- מומלץ ללמד את השיר בהקשר של הפעילות אברהם מתהלך בארץ העוסקת בפסוק מחומש בראשית שעליו מבוססת שורת הפתיחה בשירו של טהרלב.
קישורים ברשת
- מידע על השיר באתר של יורם טהרלב