קריאה לשלום במגילת העצמאות
במגילת העצמאות של מדינת ישראל באים לידי ביטוי יסודותיה ועקרונותיה של המדינה החדשה. אחד מהם הוא ערך השלום.
ביום ה' באייר תש"ח התכנסו מנהיגי היישוב היהודי בארץ להכרזה ההיסטורית על הקמת מדינת ישראל. הטקס ארך כחצי שעה, ובו הקריא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות, ואחרי כן חתמו עליה כל חברי מועצת העם.
מגילת העצמאות היא מסמך בעל משמעות היסטורית, תרבותית ולאומית. היא מצהירה על הקמת המדינה ומסרטטת את היסודות, החזון והערכים של המדינה החדשה. את תוכן המגילה ניסח המשפטן מרדכי בעהם, ותוכנו הסופי נקבע בדיונים עם חברים במִנהלת העם והתגבש רק שעתיים לפני מועד ההכרזה, בהסכמת כל אנשי מִנהלת העם, אף שהיו ממפלגות יריבות ובעלי השקפות שונות.
במגילת העצמאות באים לידי ביטוי הקשיים והחששות שקדמו להקמת המדינה, המציאות הפוליטית המורכבת שבתוכה קמה המדינה והחשש ממלחמה, אך גם התקווה שהקמתה הביאה לעם היהודי, החזון והציפיות של מקימיה באשר לדמותה של המדינה.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הסבירו על מגילת העצמאות, ובקשו מהתלמידים לערוך רשימה של נושאים שלדעתם היו אמורים להיות כתובים בה.
- בדקו אם נושא השלום הוזכר ברשימה, וקראו את הקטע במגילה העוסק בהרחבה בנושא השלום.
מדברים
- הפיסקה השנייה והשלישית מתייחסות לאוכלוסיות שונות איתן המדינה מבקשה שהמגילה פונה אליהן בקריאה ליצירת יחסי שלום. מיהן?
- מהו החזון של מדינת ישראל באשר לתושבים הערבים במדינה? האם בפועל התממש החזון כפי שהוא כתוב במגילה?
- האם החזון של המגילה בנוגע ליחסים עם מדינות שכנות התממש? (תוכלו לדבר על כמה מדינות.)
- מדוע לדעתכם התייחסו כותבי המגילה בהרחבה לנושא השלום?
אפשר גם
- אפשר לצפות בהכרזת העצמאות.
- אפשר להעמיק את ההיכרות עם מגילת העצמאות בתכנית "להיות חלוצים" בהפקת קרן תל"י.
- אפשר להציג פרק מהתכנית "חדשות מהעבר" של "כאן חינוכית" על הכרזת המדינה.
- בתכנית "שלי ושלכם – מסורת וחידוש" בהפקת קרן תל"י יש פרק על ערך השלום במגילת העצמאות ובעקבותיה (עמ' 114–123).
קישורים ברשת