רות ומלקטות אחרות
שלוש יצירות המציגות נשים מלקטות מעמידות את תיאורה של רות המלקטת שיבולים בשדה בעז בהקשר חברתי ומעמדי.
ג'יימס טיסו, רות מלקטת, 1896
וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי
אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו
וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי.
וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים.
רות ב, ב-ג
במגילת רות מסופר שנעמי שלחה את רות ללקט בשדה ולאסוף את שאריות התבואה שנותרת בשדה לאחר הקציר. מעשה זה היה מנהג רווח שאִפשר גם לחסרי הכול להשיג מעט מזון.
ז'אן-פרנסואה מִילֶה (1814–1875) היה צייר ואמן צרפתי שמוכר בציורים של חיי הכפר ועבודות השדה. ציורו הנטורליסטי "המלקטות" (1857) מציג שלוש נשים המלקטות בשדה שאריות תבואה מהקציר. בגדיהן, מראן ומעשיהן מלמדים שהן בנות המעמד הנמוך. ובכל זאת יש ביצירה מעין האדרה של דמויותיהן על ידי הצבתן במרכז היצירה.
ג'יימס ז'אק ז'וזף טיסו (1836–1902) היה צייר צרפתי שפעל בבריטניה. בעקבות חוויה דתית שעבר הוא צייר סדרה של ציורים מהתנ"ך ומהברית החדשה. ציורו "רות מלקטת" הוא מתקופה זו. היצירה "משוחחת" עם ציורו של מילה, אך שלא כמו בהמלקטות, רות עומדת בנפרד מהמלקטות האחרות, ופניה פונים לכיוון אחר. היא עומדת זקופה ואינה דומה למלקטות הכפופות. בכך אולי רצה האמן להדגיש את ייחודה ואת ההבדל מהן.
עדי נס (יליד 1966) הוא צלם ישראלי עטור פרסים ומוכר בעולם. הוא יצר סדרה של ארבעה עשר תצלומים העוסקים בסיפורי התנ"ך בהקשר מודרני ומקומי. את הדמויות התנ"כיות הציג נס על ידי שימוש בדמויותיהם של מהגרים, פליטים ואנשים משולי החברה הישראלית. בצילום "רות ונעמי (מלקטות") נראות שתי נשים, עניות על פי מראן, שאוספות מהרצפה בצלים במקום שכנראה משמש שוק. היצירה עושה שימוש בסיפור על רות ונעמי המקראיות כדי להביע אמירה חברתית על העוני המודרני. לעומת הציורים המלקטות ורות מלקטת, אין שום הוד במעמד המבזה וברקע שבו המלקטות המצולמות.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- קראו את הקטע ממגילת רות, והסבירו על מעמדן של הנשים המלקטות בתקופה ההיא וגם מאות שנים אחריה.
הציגו את המצגת של שלוש היצירות לפי סדר כרונולוגי והשוו ביניהן.
מדברים
- לאיזה מעמד חברתי וכלכלי לדעתכם שייכות המלקטות ביצירות? כיצד אתם יודעים זאת?
- בעבר היו העניים (חסרי האדמות) מלקטים בשדה ואוספים את התבואה שנשארה בשדה לאחר הקציר. למה הם היו עושים זאת? למה לדעתכם בעלי השדות הניחו להם לעשות זאת?
- מדוע לדעתכם דווקא הנשים הן שליקטו בשדה ולא הגברים העניים?
- בתורה יש מצווה המחייבת את בעל השדה להשאיר את השיבולים שנפלו בעת איסוף התבואה לערמות כדי שהעניים יוכלו ללקט אותן. מצווה זו נקראת "לקט". מדוע לדעתכם התורה קבעה זאת – מדוע לא לאפשר לכל אדם לתרום לפי רצונו?
- היום לרוב האנשים אין אדמות, והשדות על פי רוב אינם פתוחים לעניים. איפה ניתן לראות אנשים עניים מלקטים מזון או אוספים דברים למחייתם? מה הם מלקטים?
- מה ההבדל בין רות בציור רות מלקטת ובין רות ונעמי ביצירה של עדי נס? מה לדעתכם רצה כל אחד מהאמנים לומר ביצירתו?
אפשר גם
- תוכלו להעמיק בלימוד היצירה של עדי נס "רות ונעמי".
- למדו על בזבוז מזון. תוכלו גם להכיר לתלמידים את הארגון לקט ישראל ולצפות בסרטון עליו.
- בתכנית אדמ"ה של קרן תל"י אפשר ללמוד על המצוות החקלאיות-חברתיות לקט, שכחה ופאה, ולפיהן על החקלאי להשאיר את עודפי היבול בשדה לעניים.
- למדו את דברי החכמים על חשיבות הקרקע לאדם, והסבירו מה מצבו של אדם עני שאינו בעל קרקע.
קישורים ברשת
- מצגת על מגילת רות באמנות המבוססת על האתר "מדרש אמנות" של קרן תל"י
- מערך שיעור על מגילת רות מהספר עמי וארצי במנהרת הזמן של קרן תל"י