לימוד או מעשים – שיעור מהעצים
| מה חשוב יותר – לימוד או מעשים? החכמים שהרבו בלימוד וגם ייחסו חשיבות רבה לקיום המצוות עסקו רבות בסוגיה זו. רבי אליעזר משתמש בדימוי של עץ כדי להביע דעה בעניין. |
בתשובה לשאלה מה חשוב יותר – לימוד או עשייה – רבי אלעזר בוחר בעשייה. הוא ממחיש זאת באמצעות משל:
אדם "שחכמתו מרובה ממעשיו" משול לעץ שענפיו מרובים ושורשיו מועטים. כלומר רוב כוחותיו של אדם מסוג זה מושקעים בלימוד מופשט ורוחני. לימוד זה ראוי, אך ללא בסיס מעשי והחלת הידע, אדם זה אינו יציב, וכמו עץ ששורשיו מועטים, הוא עלול ליפול בקלות.
אדם ש"מעשיו מרובין מחכמתו" משול לעץ ששורשיו מרובים ועמוקים. אדם כזה הוא אדם יציב. הוא מתרגם את מה שהוא לומד למעשים, הלימוד אינו נשאר תאורטי, והעשייה מעגנת את הלימוד במציאות ומעניקה לו משמעות. וכך גם אם הוא נתקל בדעות שונות ומוטעות ("רוחות"), אין הן מערערות את הידע שלו מכיוון שהאדם כבר התנסה בידע והחיל אותו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- הראו לתלמידים תמונה של עץ, רשמו על הלוח את הביטוי "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט), ובקשו מהם להציע קווים דומים בין אדם לעץ. יהיו אשר יהיו תשובות התלמידים, העיקר הוא שיחשבו על העץ בדרך קצת מופשטת וסמלית (תשובות אפשריות: לשניהם יש שורשים, שניהם נותנים פֵרות, שניהם צומחים, שניהם זקוקים למים ועוד). הסבירו לתלמידים שנקרא עכשיו משנה שבה חכם השווה את האדם לסוגים שונים של עצים כדי לענות על שאלה שהעסיקה אותו וחכמים אחרים.
- קראו יחד את המשנה וודאו שהתלמידים מבינים שהמשנה מתארת שני סוגים של אנשים: אדם "שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו" – אדם שלומד יותר מאשר עושה מעשים טובים, ואדם "שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתו" – אדם שעסוק יותר בעשיית מעשים טובים מאשר בלימוד.
מדברים
|
אפשר גם
|