שיר תשרי / רחל שפירא
השיר מתאר את חודש תשרי כנקודת מפנה בשנה, ברבדים שונים של החברה: מנקודת מבט חקלאית, מנקודת מבט של תלמידי בית ספר, של כתבי עיתונים, של אנשים ברחוב ועוד.
בשיר נרמז ההקשר הדתי של התקופה "הימים הנוראים", הם הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, בהם לפי המסורת אלוהים דן את העולם. האספקט המסורתי יהודי משתלב יפה באווירה המעט מלנכולית של הימים המתקצרים, הרוח הקרירה והרצון להתכנס בבית. כך מציירת המשוררת תמונה ישראלית מאוד של תקופה זו בשנה.
אפשר לראות בשיר שני עולמות שנפגשים ביניהם:
עולם הטבע: באזור הזה של כדור הארץ, מבשרים את תחילת הסתיו הנחליאלי והחצבים, ושבירת החמסין. הנחליאלי מזכיר שהתקופה החמה הסתיימה ולכן הציפורים נודדות מארצות הצפון לדרום וחולפות דרכנו. החצבים גם כן מזכירים זאת, בפריחתם הבלעדית כמעט בעונה זו, שנותנת להם יתרון בהאבקה באמצעות חרקים, כאשר אין תחרות עם פחים אחרים. פריחת החצב מתחילה עם התקצרות שעות האור.
העולם האנושי: בני האדם מושפעים מהטבע ומתאימים רבות מפעילותיהם לפיו, לעתים בעל כורחם. החקלאים חייבים להתאים את עצמם לעונות השנה המתחלפות, ובוא הסתיו מזכיר להם להתחיל להכין את האדמה לזריעה. גם חופשת הקיץ בבתי הספר מותאמת לעונות השנה: היסטורית זו הייתה תקופה בה נדרשו ידיים עובדות בקטיף בשדות, ובימינו זה נשאר כעונה בה אפשר לטייל ללא חשש מגשמים. עם סיומה, אלו ימים בהם אנשים "חוזרים הביתה", בין אם ממסעם בארץ או בעולם, בין אם פשוטו כמשמעו עוברים לבלות את הימים יותר בבית מאשר בחוץ.
רחל שפירא (נ' 1945), בת קיבוץ שפיים, היא אחת הפזמונאיות הישראליות החשובות. שירתה נוגעת לרוב ברגשות אישיים עמוקים מעוררי הזדהות, לצד שירים שתוכנם חידתי ועלום. רבים משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, ביניהם מוכרים במיוחד השירים "מה אברך" ו"שיר של יום חולין".
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- השמיעו את השיר שיר תשרי של רחל שפירא והקרינו את מילות השיר על הלוח או חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר. במהלך ההשמעה בקשו מהתלמידים לכתוב לעצמם או לסמן בדף כמה שיותר אזכורים לתקופה המיוחדת שבה אנחנו נמצאים (שינויים, מעבר עונה, חגים, התחלות, סיומים).
- שאלו מה הם "הימים הנוראים", מושג המופיע בשיר, והרחיבו עליו. גם הביטוי "מישהו… רושם את מעשיך" המופיע בהמשך השיר יכול לרמוז לאמונה המרכזית ביהדות שבימים אלו אלוהים עוסק ברישום של מעשי בני האדם. אפשר להזכיר את הברכות הנהוגות "לשנה טובה תכתבו ותחתמו", ו"כתיבה וחתימה טובה" המרמזות על המסורת על פיה אלה הם ימים שבהם קיימת ציפייה ל"גזר הדין של מעלה" בתקווה ל"חתימה הסופית" שתהיה טובה.
מדברים
- מה האווירה שעולה מהשיר?
- כיצד הלחן תורם לאווירה שמציירות מילות השיר?
- האם יצא לכם לשים לב לשינויים בטבע המתוארים בשיר? לתחושות ששינויים אלה יוצרים? ספרו על כך.
- במסורת היהודית חודש תשרי הוא חודש שבו האדם נקרא לשינוי אישי. מה המילים בשיר המרמזות על כך?
- איך שינוי בטבע ובסביבה יכול להשפיע על שינוי פנימי ואישי?
אפשר גם
- ציירו את השיר. באילו צבעים תבחרו להשתמש? מדוע? באילו אלמנטים תתמקדו על מנת להעביר בצורה הטובה ביותר את הרוח והאווירה של חודש תשרי?
- במהלך הימים הקרובים צלמו שלוש תמונות שלדעתכם מתארות את הייחוד של חודש תשרי, התקופה שלנו עכשיו. בחרו אחת מהתמונות והציגו אותה בכיתה. הסבירו מה מופיע בתצלום, מדוע צילמתם אותו ואיך הוא קשור לתחושות שלכם בתקופה זו של השנה.
- אפשר ללמד קטע של חוקר הטבע עזריה אלון המפרט שינויים שונים המתרחשים בסתיו בטבע בישראל. אלון מפרט ששינויים אלה מתרחשים לרוב בסוף אלול ובראשית תשרי, אך יש לזכור שלוח השנה העברי אינו לוח שמשי מלא אלא מותאם גם ללוח הירחי ולכן השינויים המתוארים יכולים להיראות בתחילת אלול או בסופו.
- אפשר להתחבר לפן היהודי של "הימים הנוראים" החלים בחודש תשרי, באמצעות לימוד הטקסט "היום הרת עולם" או ללמוד על מנהג התשליך.
- בעקבות השורה "מישהו חושב עליך ורושם את מעשיך", אפשר ללמוד על האמונה המסורתית שאלוהים מתבונן בעולם ורושם את מעשיהם של בני האדם בספרים, ולקראת ראש השנה בוחן אותם ושופט אותם. ימים אלה – חודש אלול ותחילת תשרי עד יום כיפור, הם ימים של התבוננות פנימית ושאיפה לשינוי ולחרטה. למדו על הקשר בין תקיעת השופר לחשבון נפש ולשינוי אישי.