שלמות הלב השבור

אמרה זו מיוחסת לרבי מנחם מנדל מקוצק (1787­–1859), מנהיג חסידי, מייסדה של חסידות קוצק ואדם יוצא דופן וחריף שדוגל במקוריות ובאותנטיות.

ניתן להבין שאמרה זו מדברת על הקשר בין האלוהים לאדם: האדם משתוקק לאלוהים, והוא שבור כשאין בכוחו להגיע אליו. לפי פירוש זה, ההשתוקקות והגעגועים הכרחיים לעבודת האל.

במישור האישי ניתן להבין שהאמרה מעודדת את האדם להתנסות, להתאכזב, לחיות בלי לפחד משיברון לב שהוא מצב אנושי שהופך את האדם לדינמי, לשואל, למחפש. חיים כאלו עדיפים מחייו של אדם ששומר על עצמו מאכזבות וחי חיים סטטיים ובלתי משתנים.

במצגת המצורפת בפעילות נראים שני מצבים של דברים שונים – שלמים ושבורים. איזה מהמצבים עדיף? המסר העולה מהמצגת הוא שהתשובה משתנית:

לפי השימוש: חמנייה שלמה היא נאה וטובה ליופי. כשהיא מבשילה, היא מאבדת מיופייה אבל נותנת גרעינים לאכילה.

כך גם הנר – נר שלם ויפה טוב לקישוט, אבל כדי שנוכל ליהנות מאורו, יש לפגום בו ולכלות אותו.

לפי טובת הדבר עצמו: אפשר לראות בעץ עם עלים מצב שלם, אבל גם בעץ שעליו נשרו אפשר לראות מצב שלם (בחורף, כאשר העלים נושרים כדי להגן על העץ).

לפי הטעם: יש מי שאוהב יצירות שלמות וחלקות (הלב השלם) ויש מי שאוהב את היצירות המחוספסות שנוצרות מחומרים שבורים.