שעון המזון העולמי
בכל רגע נזרקים ברחבי העולם טונות של מוצרי מזון טובים למאכל. נכיר את שעון המזון העולמי שעוקב אחר כמות המזון שמתבזבזת בכל רגע נתון, ונלמד על הנזקים של בזבוז מזון.
שעון המזון העולמי מאפשר לנו לעקוב אחר כמויות המזון שנזרקות בכל רגע ברחבי העולם. מרגע פתיחת האתר נפתח שעון שמציג בטונות את כמויות המזון שמיוצרות בכל שנייה בעולם (העמודה השמאלית), כמויות המזון שצורכים באותו פרק זמן (העמודה האמצעית) וכמויות המזון שנזרקות (העמודה הימנית).
ישראל נמצאת במקום השני במדינות ה-OECD בכמויות המזון המושלך מדי שנה לפח – כ-2.5 מיליוני טונות של מזון, מחציתו ראוי למאכל אדם. משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי 8,000 שקלים בשנה בעוד כ-300,000 משפחות בישראל סובלות מאי-ביטחון תזונתי.
מלבד הפן של אי-הצדק החברתי המשווע של תופעת בזבוז המזון, יש גם נזק סביבתי רחב היקף בשל תופעה זו. תעשיית המזון ובזבוז מזון הם המקור העיקרי לפליטת גזי החממה הקשורים למשבר האקלים. ייצור מזון דורש משאבי טבע רבים, ובזבוזם הוא עוול. הפסולת והזיהום שנגרמים מתעשיות המזון וזריקת המזון פוגעים בסביבה פגיעה חמורה.
השימוש במדידת זמן כדי להמחיש ממדים של עוולות שונות אינו ייחודי לשעון המזון העולמי. פעמים רבות בניסיון לחשב נתונים כדי לתת ביטוי לתופעות של אי-צדק, נוהגים למדוד את ממדי התופעה בשנה, בחודש, בשבוע, בשעה ואפילו בדקה. אמצעי זה מבהיר עד כמה גדולה המשימה ועד כמה קצר הזמן המוקצב לנו לפתרון הבעיה, ובמילות המשנה במסכת אבות: "היום קצר והמלאכה מרובה".
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
- פתחו את שעון המזון העולמי בתחילת השיעור, והקרינו אותו בכיתה. בסוף השיעור שובו אליו ובדקו כמה מזון נזרק בזמן השיעור.
- הציגו לתלמידים את סדרת התמונות שצילם הצלם פיטר מנזל בספרו "עולם רעב – דיוקנאות של משפחות בעולם". מנזל צילם משפחות מכל העולם עם כמות המזון שלהם בשבוע. תוכלו להשוות בין זוג תמונות כמו תמונתה של משפחת מלאנדר מגרמניה או התמונה של משפחת רוויס מארצות הברית, ולעומתה את תמונתה של משפחת איימה מאקוודור או התמונה של משפחת אבובכאר מסודן (החיה במחנה פליטים בצ'אד). בקשו מהתלמידים לחשוב אילו שאלות אפשר להעלות להשוואה בין התמונות. דוגמאות: איפה אוכלים יותר אוכל בריא? פחות מזון מעובד? יותר אוכל טרי? למי יש יותר אוכל? האם פירוש הדבר שהם רעבים פחות? האם הם צריכים את כמות המזון שיש להם? מי יזרוק יותר מזון? מי לא יבזבז?
- בקשו מהתלמידים לחשוב מדוע נזרק מזון ובאיזה שלבים בחייו הוא נזרק. הסבירו שמזון נזרק בשלבים שונים מסיבות שונות: בשדה – כדי להעלות את מחירה של התוצרת; בסלקצייה לסופרים – ירקות ופירות שאינם "יפים" דיים; בסופרים – מה שלא נקנה או נפל על הרצפה; וכמובן בבית – מה שלא נאכל. בקשו מהתלמידים להציע רעיונות כיצד ניתן להתמודד עם בעיית בזבוז המזון, הן בתחום האישי הן בתחום הציבורי. הכירו עוד נתונים ומספרים בנושא.
- קראו את המשנה מפרקי אבות, והסבירו אותה. בקשו מהתלמידים לחשוב מה נכנס תחת הכותרת "המלאכה מרובה" בהקשר של תיקון עולם. דונו בשאלה כיצד ממד הזמן והעובדה שהוא "קצר" משפיעים על היחס שלנו לתיקון עולם. האם קוצר הזמן מדרבן אותנו לעשות יותר או דווקא פחות? למה?
מדברים
- בכל רגע מתרחשים בעולם אין-סוף דברים נפלאים בעולם בצד אין-סוף עוולות ותופעות של אי-צדק. כיצד מדידתם של הדברים האלה ביחידת זמן עוזרת לנו להבין את היקפם?
- איזו השפעה בעייתית יכולה להיות למדידה של עוולות רק על פי זמן? למה?
- על פי המשנה בפרקי אבות, כיצד מסגרת הזמן יכולה להמריץ אותנו?
- כמה מזון להערכתם נזרק בכל דקה ברחבי העולם? האם הכמות שהערכתם קטנה או גדולה מהכמות שמראה שעון המזון העולמי?
- מתי אתם זורקים מזון? האם יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי להימנע מזריקת מזון?
- חלק גדול מהמזון נזרק בגלל שהוא לא נראה כמו שהתרגלנו לראות אותו (למשל מלפפונים מחוברים, עגבנייה עם כתמי שמש או גזר עקום). מה דעתכם על תופעה זו? האם גם אתם הייתם נרתעים לאכול משהו שנראה קצת שונה מהרגיל? איך ניתן למנוע את סוג בזבוז המזון הזה?
- חשבו על שעונים נוספים שיכולים למדוד עוולות שמתרחשות ביחידת זמן מוגדרת. אילו עוולות הייתם בוחרים למדוד בשעון כזה? איך הייתם מציגים את השעון הזה (קריין ברדיו, הצבת השעון במקום מרכזי בעיר וכדומה)?
אפשר גם
- ניתן ללמוד על ארגונים המנסים להתמודד עם הבעיה. הארגון "לקט ישראל" אוסף עודפים של תוצרת חקלאית משדות ומחלק אותם לנזקקים. הסטארטאפ "ווייסטלס" עוזר לסופרים למכור מוצרים שתוקפם עומד לפוג. בית הקפה "רובין פוד" מציל מזון שנזרק ומכין ממנו אוכל לבית הקפה.
- תוכלו לבקש מתלמידים לצלם, לצייר או להוריד מהמרשתת תמונות של פירות וירקות "משונים" ולכתוב להם פרסומת כדי לעודד מכירה לא בררנית של מזון.
- בעקבות הצעות התלמידים לשעונים נוספים אפשר לשלוח אותם לחפש מידע במרשתת על הנושאים שהעלו. התלמידים יכתבו הצעה מפורטת לשעון שיבטא במספרים את התופעות לפי שנה, חודש, יום, שעה וכדומה.