הראו לתלמידים כמה תמונות של קציר, והסבירו שבחג השבועות, בין היתר, חוגגים את חג הקציר כי בתקופה זו החיטה מבשילה.
שאלו: אילו פעולות היו צריכים החקלאים לעשות עד שלב הקציר? (לזרוע, להשקות ועוד) השוו פעילות זו ל"קציר" של התלמידים השנה: גם הם השקיעו רבות והגיעו להישגים ולתוצאות.
על התלמידים להכין כמה זוגות של כרטיסיות – באחת ירשמו מה קצרו (למדו או השיגו) ובאחרת מה זרעו (ההשקעה). התלמידים יאיירו ויקשטו את הכרטיסים.
אפשר גם
אפשר ללמד את הפסוק "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה) כדי להדגיש כי דווקא מי שזרעו "בדמעות" – בקושי, במאמץ ובהשקעה – הם שיקצרו ברינה ובשמחה יתרה.
אפשר ללמד את דבריו של רבי יהושע בן קרחה: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר" (תלמוד בבלי, סנהדרין, דף צט, עמוד א).