לפעמים אנחנו מתקשים להבחין בדברים או באנשים הנמצאים מול עינינו מפני ריבוי הפריטים או האנשים מסביבם. אי-הסדר וההמון אכן יוצרים מעין מסך ואף מחבוא!

מה אני מגלה מעצמי לכל האחרים? מה אני מגלה רק לאנשים מעטים? מה בתוכי, ואיש אינו יודע אלא אני? והאם יש דברים שאף אני אינני יודע על עצמי? בשאלות אלו נעסוק עתה בעזרת בובות בבושקה.

סיפור האנוסים בספרד הוא אחד המקרים בתולדות עם ישראל שבהם נאלצו יהודים להסתיר את יהדותם וניסו לשמר אותה ככל יכולתם על אף הסכנה הכרוכה בכך.

ההסוואה היא מנגנון הגנה של בעלי חיים מסוימים ושיטת ציד של בעלי חיים אחרים. בפעילות זו אנו מקשרים זאת להסוואתה של אסתר: היא הסתירה את יהדותה והתחפשה לפרסית.

מי באמת מסתתר מאחורי התחפושת? ברוח חג הפורים נהפוך את האותיות חפ"ש ונקבל חש"פ –  שורש המילה להיחשף. האם טמונה אמת במשחק אותיות זה? האם ההתחפשות אינה לפעמים בעצם דרך להיחשף (ביודעין או שלא ביודעין)? הבה נבדוק.

לא רק בעזרת תחפושות אפשר להסתיר מי אנחנו באמת. גם איפור הוא דרך לעשות זאת. לאמן האיטלקי מריו מריוטי היה רעיון מקורי: הוא איפר את ידיו כך שהן אינן נראות כמו ידיים!

היצירה הסוד מאת הצייר היהודי-גרמני פליקס נוסבאום מתארת מסירה של סוד, וכמו רבות מיצירותיו של נוסבאום, היא משלבת אלגוריות או סמלים – נפענח אותם בכיתה.

מגילת אסתר היא מקור השראה לציירים רבים, יהודים ולא יהודים כאחד. היצירה משתה אסתר ואחשורוש של יאן  ויקטורס היא דוגמה ליצירה הממחישה גם את סוגיית הסודות במגילה.

שירה של לאה נאור מראה שלכל אחד מאתנו יש חיים פנימיים שאינם גלויים לעין, אפילו לדמות ציבורית וחשובה כמו מלך!