הפיוט "כי הנה כחומר" מתבסס על דימויים מעולם האמנות והמלאכה כדי לתאר את הקשר בין האדם לאלוהים יוצרו. מדימויים אלו נוכל ללמוד על הקשר  בין היוצר ליצירתו.

המִשנה לומדת מבריאת האדם הראשון היחיד על ייחודו של כל אדם ואדם ועל חשיבותו משום היותו נברא בפני עצמו. מכך לומדים על גדולתו של הבורא היוצר.

כל אחד מאתנו מתפתח באופן טבעי – הגוף גדל, ואנחנו מתבגרים, גם בגוף וגם בנפש. הצמיחה הפנימית חשובה לא פחות מהצמיחה החיצונית!

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט) בתרבות יש סמלים וביטויים שונים המדמים את האדם לעץ. למשל: שורשים: מבטאים את הקשר של אדם למשפחתו אילן יוחסין: הסתעפות הדורות במשפחה צמיחה: התפתחות וגדילה.

צמיחה היא תהליך אטי מאוד, ואיננו יכולים לראותה בעינינו. משום כך כדי להרגיש את השינוי, יש להתאזר בסבלנות, והדבר נכון גם לשינויים פנימיים.