לכל איש יש שם
בעקבות שירה של זלדה "לכל איש יש שם" אנו מציעים פעילות לשימור זכרם של הנופלים בשבעה באוקטובר ובמלחמת "חרבות ברזל" באמצעות חיבור לדמותם.
בעקבות שירה של זלדה "לכל איש יש שם" אנו מציעים פעילות לשימור זכרם של הנופלים בשבעה באוקטובר ובמלחמת "חרבות ברזל" באמצעות חיבור לדמותם.
תפילת "יזכור" נאמרת בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ונכתב לה גם נוסח חילוני.
בתורה נאמר שיום השבת הוא זכר לחירות, ליציאה ממצרים. לאחר הקמת מדינת ישראל נקבע שכל עובד זכאי ליום חופש שבועי.
עשרה בטבת הוא יום הקדיש הכללי שבו זוכרים את הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע. תפילת "יזכור" החילונית שכתב אבא קובנר מחיה את זכר העולם שהיה לפני השואה ונחרב.
כיצד זיכרון העבר משפיע על ההווה ועל העתיד? מתי יש לשכוח ומתי יש לזכור? על פי שני מקורות העוסקים בזיכרון לאומי, נדון בחשיבותם של מפעלים לשימור הזיכרון, למען העם והאנושות.
אנדרטה היא דרך להנציח זיכרון. אמנים ברחבי העולם בנו אנדרטאות להנצחת זיכרון השואה, וכל אחת מהן מציגה פן אחר של הזיכרון.
השיר של לאה נאור "זיכרון מצוין" מתאר חוויה המוכרת לכל הילדים והמבוגרים – זיכרון סלקטיבי שלפעמים זוכר פרטים רבים אבל לא בהכרח את מה שמצופה מהם לזכור.
בספר במדבר בני ישראל מתלוננים שאין להם בשר לאכול וזוכרים בתאווה את המזונות שאכלו במצרים. זיכרון זה נראה תמוה, שהרי הם היו עבדים במצרים. מכאן ניתן ללמוד על זיכרון סלקטיבי וכוזב שתלוי בנסיבות.
מזמור קל"ז בתהלים מספר על אבלם של גולי בבל שמבכים את זכר ציון. הם נשבעים לזכור את ירושלים ולהזכירה בכל אירוע שמחה. מזמור זה היה לתפילה קנונית לאורך אלפיים שנות גלות ועיצב את האופן שבו זוכרים את חורבן ירושלים במסורת.