הפסל היפוך העולם מזמין את הצופים בו לשנות את נקודת מבטם על העולם.

ירושלים היום היא עיר שמייצגת שסעים ומתחים בחברה הישראלית, אבל בעיני החכמים הייתה העיר מקור לאחדות ולחיבור בין חלקי העם.

עשרה בטבת הוא היום שבו לפי הכתובים החל המצור על ירושלים שהביא לבסוף לחורבן בית המקדש הראשון. עד היום מציינים במסורת את היום הזה באבל וצום.

מזמור קל"ז בתהלים מספר על אבלם של גולי בבל שמבכים את זכר ציון. הם נשבעים לזכור את ירושלים ולהזכירה בכל אירוע שמחה. מזמור זה היה לתפילה קנונית לאורך אלפיים שנות גלות ועיצב את האופן שבו זוכרים את חורבן ירושלים במסורת.

חורבן בית המקדש היה מאורע טרגי וטראומטי בהיסטוריה היהודית. מגילת איכה ממחישה לנו את גודל הצער והאובדן שחוו בני אותה תקופה.

האם יש לשים גבול לאבל ולצער? במדרש מלמד רבי יהושע את האבלים על חורבן בית המקדש על חשיבות המידתיות.

אבלם וצערם של הגולים לבבל היה גדול כל כך, שהם שלא יכלו לשיר או לנגן. עד היום נהוגים במסורת מנהגי אבלות על חורבן בית המקדש, באירועים שמחים ובימי בין הַמְּצָרִים.

צלמים תיעודיים ממלאים לעיתים תפקיד כפול: הם גם משמשים כלי היסטורי וגם יוצרים תצלומים אומנותיים שאפשר לנתק מהזמן ומהמקום. בפעילות התלמידים יפגשו שני צלמים כאלה ויראו מה בין תיעוד לאומנות.

ציירים רבים ציירו את נופי הארץ, אבל רבים מהם לא נצמדו בדיוק למה שהם ראו, אלא תיארו את הפרטים שהיו חשובים בעיניהם במקומות שציירו.