הצומח הוא חלק חשוב מהחיים שלנו ביום-יום – הוא משפיע על מראה הסביבה, על האוויר ועל זיהום האוויר ואפילו על מצב הרוח. אולם בדרך כלל איננו שמים לב לצמחים שסובבים אותנו בכל יום. פעילות זו מזמנת מודעות לצמחים שסביבנו.

לפעמים כשפוגש אותנו מישהו שלא ראה אותנו זמן רב, הוא אומר: "לא להאמין איך גדלת!" אבל אנחנו עצמנו לא כל כך מרגישים את הגדילה הזאת. הנה רעיון: הכינו מד גובה שיאפשר לכם לעקוב אחרי הגדילה שלכם.

בתהליך האטי של הצמיחה – הגופנית, הרגשית והרוחנית –  קשה לחוש בשינוי בהתבוננות קבועה; רק ממרחק הזמן אפשר לראות את השינוי.

זוהי הזדמנות להמחיש לתלמידים שלבים של צמיחה ושוני ודמיון בין צמחים שונים. פעילות זו מתאימה להיעשות בשילוב לימוד על הנבט בשיעורי מדעים.

כל אחד מאתנו מתפתח באופן טבעי – הגוף גדל, ואנחנו מתבגרים, גם בגוף וגם בנפש. הצמיחה הפנימית חשובה לא פחות מהצמיחה החיצונית!

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט) בתרבות יש סמלים וביטויים שונים המדמים את האדם לעץ. למשל: שורשים: מבטאים את הקשר של אדם למשפחתו אילן יוחסין: הסתעפות הדורות במשפחה צמיחה: התפתחות וגדילה.

מקום הצמיחה הטבעי של העצים הוא באדמה. הפסל רן מורין רצה להמחיש לנו את המצב הלא טבעי של הטבע העירוני, ואולי גם להגיד משהו על החיבור הציוני המחודש למולדת הישנה.

צמיחת העצים היא חלק מחיי היום-יום של האדם. האמן ומתכנן הבתים פרידנסרייך הוּנְדֶרטְווֹסֵר התחשב בזה כאשר תכנן את כפר הנופש בבַּאד בּלוּמאוּ שבאוסטריה.

הצמחים מתמודדים עם פגעי הטבע, ויש להם דרכים שונות להגן על עצמם כך שיוכלו להמשיך ולצמוח. הברוש בשירו של אהוד מנור מציג דרך שכדאי גם לנו ללמוד ממנה.