השיר עוסק בזהות התרבותית והמשפחתית. הוא נכתב בתקופת השואה בהשראת הקושי של המשוררת בשל הנתק שחשה בקיבוץ שבו חיה בין החלוצים הצעירים לדור ההורים שנשאר באירופה.

על פי מדרש החכמים, בזכות השמירה על הזהות התרבותית ועל אמות המידה המוסריות-חברתיות נגאלו בני ישראל ממצרים ונעשו לעם.

החנוכייה היא בבסיסה אביזר פשוט ושימושי לחנוכה, אך אומנים השתמשו בה לביטוי הזהות האישית והלאומית שלהם.