עשרה בטבת – תקווה ותיקון
עשרה בטבת הוא היום שבו לפי הכתובים החל המצור על ירושלים שהביא לבסוף לחורבן בית המקדש הראשון. עד היום מציינים במסורת את היום הזה באבל וצום. נעסוק בשבר, בתקווה לתיקון ובקשר לתקופתנו.
לפי המסופר בספר מלכים, בעשרה בטבת (היום העשירי בחודש העשירי לפי הספירה המקראית של החודשים) הטיל נבוכדנאצר מלך בבל מצור על ירושלים. המצור החל בשנת 588 לפני הספירה והסתיים בשנת 586 לפני הספירה בי"ז בחודש תמוז בביקוע החומות. שלושה שבועות לאחר מכן, בתשעה באב, נכבשה ירושלים ונחרב בית המקדש, וחלק מתושבי ממלכת יהודה הוגלו לבבל.
יום זה היה ליום צום, והוא אחד מארבעת צומות החורבן שבאמצעותם זוכרים במסורת את חורבן בית המקדש.
בימי המצור סבלו תושבי ירושלים מרעב מחפיר וממחלוקות פוליטיות. כיבוש העיר הביא לידי חורבנה, והגליית ממלכת יהודה נעשתה בכוח. רבים נהרגו, ובספרי הנביאים והכתובים יש תיאורים מזוויעים של החורבן והסבל.
לאחר הקמת מדינת ישראל הוחלט לחבר אל יום האבל הזה את האבל על אסון נוסף שאירע לעם ישראל – השואה. הרבנות הראשית קבעה כי היום הזה יהיה יום הקדיש הכללי, מעין יום זיכרון לכל נרצחי השואה שמועד מותם אינו ידוע.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
קראו את הפסוקים והסבירו אותם. דברו על התאריכים שבפסוקים ועל החשיבות של תחילת המצור בשרשרת האירועים שסופה חורבן ירושלים ובית המקדש והגליית ממלכת יהודה.
מדברים
- מתי התחיל המצור על ירושלים? מה תאריך זה מסמל היום?
- מדוע לדעתכם נהוג במסורת להתאבל בתאריך שבו התחיל המצור?
- אילו דברים זוכרים בעשרה בטבת? למה חשוב לזכור אותם?
- מה לדעתכם היה יכול לתת לעם תקווה בתקופה זו של חורבן ואבל?
- איזה קשר אתם רואים בין תקופת חורבן הבית והגלות לבבל לימינו?
- מה יכול לתת לנו היום תקווה לתיקון?
אפשר גם
- אחרי תקופה קשה מאוד של גלות, רבים מהעם שבו לארץ ולירושלים והקימו מחדש את בית המקדש וכוננו פה חיים חדשים ומלאים. גם כיום אנחנו בתקופה קשה, נחשוב על דברים שיכולים לתת לנו תקווה, לעודד אותנו, לעזור לאחות את השברים ולרפא את הכאב. תוכלו לעשות "עץ משאלות": התלמידים יכתבו על פתקים תקוות שלהם לשנה הקרובה, ויתלו אותם על ענף או על הלוח.
- אפשר ללמוד את המזמור "על נהרות בבל" שממחיש את כאב הגולים אחרי חורבן בית ראשון.
קישורים ברשת