אב > עצב
מאמצע חודש תמוז מצוינים במסורת היהודית שלושה שבועות של אֵבֶל לזכר אירועים הקשורים לחורבן שני בתי המקדש. את הימים האלה קבעו חכמים, והם מכונים "ימי בין הַמְּצָרִים" (מֵצַר – מצוקה, צרה). בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות שונים, למשל לא שומעים מוזיקה, לא עורכים חתונות ועוד.
עצב ואֵבֶל ברמות שונות הם חלק משגרת חיינו, בצידן של שמחות וחגיגות. חשוב לשאת ולעבד גם רגשות לא נעימים שאנו חווים – תהליכים אלו חשובים לנו עצמנו, אך הם גם מסייעים לנו להיות קשובים ורגישים יותר לרגשות כאלה אצל אחרים.


אבלם וצערם של הגולים לבבל היה גדול כל כך, שהם שלא יכלו לשיר או לנגן. עד היום נהוגים במסורת מנהגי אבלות על חורבן בית המקדש, באירועים שמחים ובימי בין הַמְּצָרִים.

איך מביעים עצב בציור? מלבד הפנים העצובות והעיניים הדומעות יש דרכים נוספות להבעת עצב. הצייר והפסל פאבלו פיקאסו, בתקופה של כמה שנים, צייר סדרה של ציורים המביעים עצב בין השאר באמצעות שימוש בצבע הכחול.